רלז

רלז

יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו. כי בהירות הקב"ה אין כל העולמות יכולים לסבול, אך הוא יתברך עשה כמה צמצומים כדי שיוכל העולם לסבול. ולכאורה קשה, הלא זה יותר כבוד מה שאין העולמות יכולים לסובלו. [אך] ישמח ה' במעשיו, שרוצה לשמוח במעשיו. כמשל אב שיש לו בן קטן, ורוצה [הבן קטן ] ליקח מקל לרכוב עליו כמו [על ה-] סוס. אעפ"י שדרך הסוס להנהיג את האדם, והוא מנהיג אותו, מ"מ יש לו תענוג מזה. ואביו עוזרו ונותן לו מקל למלאות תאות הבן. כך הצדיקים רוצים שינהיגו את העולמות וברא הקב"ה את העולמות כדי שיתנהגו בו [נ"א: כדי שיתענגו] בהנהיגם. וכבוד עצמותו יתברך אין אנו משיגים, אך הכבוד [נ"א: כבודו] שבעולמות אנו משיגים. לפיכך צימצם א"ע בעולמות כדי שישתעשע בהתענוג של הצדיקים שיש להם תענוג מהעולמות. וזהו רצון יראיו יעשה, כי באין סוף לא שייך רצון, אך הרצון יראיו עושים, שהם הצדיקים, ע"ד במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים.