רכא

רכא

דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב. פי' דברי פיו של יצר הרע, חדל להשכיל להיטיב. פי' כי בוודאי שאין היצר הרע מפתה את האדם שלא ילמוד כלל, כי ידוע לו שאין שומע לו האדם לזה, כי כאשר לא ילמוד כלל לא יהיה נחשב בעיני הבריות ואינו נקרא למדן. אך היצה"ר מפתה אותו שלא ילמוד איזה דבר שיבוא לו יראת שמים מזה, כמו ספרי מוסר או שולחן ערוך לידע הדין על בוריו, אך מפתה אותו שיעסוק תמיד רק בגמרא עם כל המפרשים [נ"א: בפלפולים שאינם על דרך האמת, כמבואר בשל"ה הקדוש] . וזהו חדל, היצר הרע להאדם, להשכיל להיטיב, ר"ל שהוא מונעהו מלעסוק בם בלימוד זה שיבוא להאדם טובה מלימודו, דהיינו יראת שמים.