ריח
ריח
או יאמר ע"ד משל, מלך שיש לו בן חביב והולך בבגדים נאים ובא לפני המלך. ואם נתלכלך הבגד שלו, אזי המלך בעצמו מקנחו, ואין לו בושה בפני הבריות כי אוהב אותו מאוד, ואהבה [היא] מדריגה יתירה מאוד על בושה. ואעפ"י שהוא בדבר זה עבד להבן, ואינו ראוי להיות עבדו, אעפי"כ עושה זאת, כי עבדות [נ"א: ע"י העבדות] נעלה למדריגה יתירה באהבה. ואם אחר מלכלך בגדיו לפני המלך, חייב מיתה. כך כשאחד מגנה מדתו של צדיק שמקושר תמיד בהקב"ה, נקרא כופר באלהי ישראל, כי נוטל התפארת של המלך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.