קפב
קפב
ושב ה' אלהיך את שבותך. על דרך משל אב ואם אוהבים את הבן בשוה. רק אם הבן אינו מתנהג בדרך הישר ח"ו, אזי אף על פי שהאב אוהב אותו אינו מראה לו אהבתו ומכה אותו, והאם אף על פי כן מרחמתו ומנשקתו ומקרבתו אל אביו. כן עתה בגלות מדות הקדוש ברוך הוא כביכול אינם מגולים, רק מדות השכינה מגולים. כמו שהיתה אצל אסתר, שאף על פי שהיה נס גדול, מכל מקום נתלבש הנס במדריגה התחתונה באסתר שנשאת לאחשורוש [נ"א: הנס נעשה על ידי שנשאת לאחשורוש] . מה שאין כן (כשהיו) [אם היו] זוכים היה נעשה הנס בפרסום, בלי התלבשות במדריגה התחתונה. והחיות שבעולמות [נ"א: והחיות ששוכן תמיד בעולמות] נקרא השכינה, והיא כמשל [נ"א: דוגמת] האם שמגלית מדותיה אף על פי שהבן אינו מתנהג כשורה. לפיכך אין אנו רשאים לומר רק שם אדנ"י כי הוא מגולה היום [נ"א: שמדת אדנ"י היא נגלית] , ולא בשם הוי"ה שהוא שם העצם והעצמיות כביכול לא נתגלה היוםקסד.
הערות
- קסד. במקבילות יש המשך שלכאורה אין לו קשר עם הנ"ל . ובסופו: נחזור לענין ושב ה' אלהיך, פי' הקב"ה ישוב את אלהיך, פירוש השכינה, שהיא הדיבורים [נ"א: הכח] שלך, את שבותך, ר"ל עם שבותך, כשאתה תשוב. ----- הערות וציונים ----- עיין מדל"י סי' טו (יט). לפיכך אין אנו רשאים כו' – עיי"ש במדל"י, ולקמן ריש סי' שסה וסי' שצ. וראה סי' קפד ד"ה במדרש ושם ד"ה וגם זה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.