קנא-א
קנא-א
אשה ריח ניחוח לה'. ר"ל מי שמתפלל או לומד או עושה [מעשה] מצוה בהתלהבות נקרא אִשֵׁה, והוא ריח ניחוח. ואם יתגשם לב האדם לפעמים, תקנתו להתקשר בתורה ובזה זובח יצרו. וזהו פי' זאת תורת העולה וגו', כי התורה היא העולה על מוקדה כל הלילה. וזהו תוקד אש בהתלהבותו, אפילו כשנתגשם ונקרא לילה שאינו מאיר נשמתו היטיב, על המזבח, ר"ל שזובח את יצרו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.