קמז

קמז

דרך כוכב מיעקב וגו'. איתא אין מזל לישראל, ואיתא הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל. אך הענין הוא, כי בוודאי כי מדריגת אי"ן, שהיא חכמה, היא מזל לישראל. והוא מלשון יז"ל, והוא טעמים שהם כתרי אתוון, והוא יו"ד. וכשהיא על אתוון נקרא רביע"י בטעמים, וזהו ומספר את רובע ישראל. ומספ"ר הוא לשון ספי"ר. א"ת, הוא האותיות מא' עד ת'. וזהו ומספר את רובע ישראל, ומספ"ר א"ת, שהוא אותיות, ומי הוא המספרם ומאירם, רובע, שהוא טעם רביעי. והכל נעשה ע"י ישראל שהם הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, שהוא מקוצו של יו"ד העליון עד קוצו התחתון, שביו"ד מרומז כל העולמות כנודע. ( עוד ^קל שמעתי שהנקודה הנזכר היא הממוצע בין כל הדברים, בטעמים היא רביע"י, ובנקודות גם כן על אתוון היא חול"ם, והיא מדריגת ישראל גם כן, והוי"ה נקודה חול"ם, ובאתוון עצמן היא יו"ד, וכשהוא בין אתוון היא מלאפו"ם, ותחת אתוון היא חיר"ק) וכשהיא נקודה בהיכליה הוא מלאפו"ם, דהיינו יו"ד בתוך וא"ו והבן.

וזהו דרך כוכב מיעקב, כוכ"ב לשון מזל. פירוש כשהוא דורך למשוך, הכל הוא מיעקב, פי' מחמת ישראל ובשבילם. וזה שזכר יעקב ולא ישראל, הוא בשביל שיש ביו"ד ג' קוצין שהם ראש תוך סוף. העליון נקרא ישראל, ל"י רא"ש, האמצעי נקרא ישורו"ן, לשון שורה שהוא לשון המשכה, והתחתון נקרא יעק"ב, עק"ב י'. והנה כל דבר שנמשך צריך להיות בסוד מטי ולא מטי. שאם היה מטי, לא היה יכול המקבל לקבל, לכן צריך להיות לא מטי, [בסוד] כנשר החופף וכו' נוגע ואינו נוגע, וצריך להיות הסתלקות במדריגה עליונה, [ולהמשיך] רק מעט מזעיר כפי כח המקבל. על כן כאן אצל דרך, שהוא לשון המשכה, זכר מיעק"ב לשון עק"ב, רק כפי כח המקבלים והבן. (וגם) [וקם] שבט, הוא לשון מושל, הוא הצדיק מושל ביראת אלהים, זה [גם כן] יהיה מישראל, פי' מחמתם כנזכר.