קו

קו

כי לא יראני האדם וחי. רומז לד' יסודות הגשמיים, בסוד מן האדמה נברא האדם, והבן. ואלו הד' יסודות אין להם כח שיזכו לראות כבוד אלקים העצם הקב"ה, רק היסודות הרוחניים שהם כמוסים בנשמה, שהיא ג"כ רמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים, והיא חלק אלוה ממעל, והוא סוד ח"י. וזהו וח"י, ר"ל רק חלק חי יש לו כח זה לראות כבוד אלקים העצם והבן.

ודע כי עיקר השגת הנשמה, שהיא משגת רוחניות העליון, הוא בחי' החשק שיש בדבר העשייה. וכל חשק הוא עיקר מכח הטעם, וכל טעם הוא בלתי מושג. וכל דבר שהוא בלתי מושג הוא חלק ממש מהקב"ה. וזהו זובח לאלקים יחרם בלתי לה' לבדו. פי' אלקים הוא סוד כלי החיצון שהוא דין, וכל דין הוא סוד מיתה, וכל מיתה רומז מגושם, וכל מגושם הוא דבר המושג. ואסור לנו לזבוח ולהאמין במגושם, בסוד אלקי מסכ"ה לא תעשו לכם והבן, רק שצריכין אנו להאמין ברוחני. וזהו בלתי לה', ר"ל דבר זה שהוא בלתי מושג הוא מכח הרוחניות שהוא ממש חלק אלוה ממעל, זה אמונה. וזהו לה' לבדו, בלי שום התלבשות, רק רוחני דרוחניות. וזה פי' הפסוק כי בי חשק, ר"ל עיקר העבודה של בני אדם הוא החשק, שהוא בחי' החלק שיש בו ממש. וז"ש בתיקונים כ"י ב"י גימטריא מ"ב, שהוא מעלה כל העולמות, וכל עולם הוא סוד בחי' מלכות שנקרא עולם, והוא דין משם אדנ"י. וצריכין אנו להעלות הדינים לבחי' רחמים וחסדים שהוא שם הוי"ה ב"ה, רק ע"י שם מ"ב והבן. וזהו כי ידע שמ"י, ר"ל שם י', שיעלה מלכות שהוא נקרא ש"ם, והיא ספירה עשירית, ושתהיה היא במעלה העליונה, וכל מעלה הוא רוחני, וכל רוחני הוא סוד דעה. וזהו כי יד"ע, ר"ל לבחי' דעה שהוא רוחני, יעלה שמי שהוא דין, והבן.

ואגב יפורש שאר הפסוק. עמו אנכי בצרה, ר"ל באמת בכל התלבשות שם אנכי. ואף על פי שכל התלבשות הוא סוד צרה, וצרה רומז מגושם, שהוא דין, אף על פי כן אני שורה שם להחיות דבר זה. וזהו מן המצר קראתי י"ה והבן. אבל אם יתלהב האדם את עצמו בחשק גדול לכל אות ואות, שהוא גשמי והתלבשות, אז יזכה שאסיר אני מכל אות בגדי אלמנותה שכסתה פניה, כי בכל אות ואות מכוסה שם חיות רוחני שהוא פניה, ר"ל פנימיות, ותראה שהיא צדקה והבן. וזהו ואחלצהו, לשון חלוץ הנעל, ר"ל שיחלוץ הלבוש השחור של כל אות. ואכבדהו, אני מראה לו אותיות רוחניות שהם כבוד אלקים. ואם ארך ימים מבחי' א"ס, אשביעהו ואראהו בישועתי, שיזכה לראות ברוחני ממש. וזהו הראנו ה' חסדך, הוא פנימית, וישעך תתן לנ"ו, גימטריא אלקים, שיהיה לה עליית נפשנו, הוא מלכות חיצוניות, חכתה לה' להיות לה עלייה לפנימיות, וזהו לה'.

ורוח הקודש גילה לנו אם יהיה זמן זה שיהיה חשק גדול לבני אדם לידע את השם ולדבק בו, אז ירצה החשק הזה כעולה וככל הכוונות, וזהו כי בי חשק, ואז יהיה הגאולה במהרה בימינו אמן. וזהו עמו אנכי בצרה. אף על פי שלא ידעו שום כוונה, רק שיהיה להם צער על זה להיות להם השגה, ויעבד בחשק, אז אחלצהו מגלות המר, ואראהו בישועתי, שיהיה להם השגה, ומלאה הארץ דעה, והכל בשביל החשק. וזהו כי בשמחה תצאו, והבן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.