קב

קב

תצוה

ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך. על דרך [נ"א: איתא בגמרא] יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. המשכן היה חיות של כל העולמות. ויובן על דרך משל הנשמה היא חיות [כל] הגוף. והנשמה בעצמה אין לה תמונה, רק אנו מכנים אותה בשם הגוף זו חיו"ת היד או הרגל. (ואפילו) [ואם כן] בצלאל שעשה המשכן, שהוא חיות העולמות, הוצרך לידע האיך להכניס החיות בהעולמות, והוצרך לידע האותיות שנבראו בהם העולמות. וכל מה שיש בעולמות היה במשכן. ואיתא בעשרה מאמרות נברא העולם, ופריך והלא ט' הוויין, ומשני בראשית נמי מאמר הוא. וקשה למה לא כתוב ויאמר. אך המאמר הזה אינו מושג, רק המדריגה תחתונה שלו מושג וזהו התרגום, דתרגום של דבור הוא ארש"ת. והדבר [נ"א: והדבור] ההוא הוא היולי של כל המאמרים, שכל [התשעה] המאמרים ממנו באו. ובמשכן היה ג"כ צריך להיות זאת. וזאת היתה המנורה, שמשה רבינו ע"ה נתקשה בה ולא היתה יכולה ליעשות ע"י אדם כ"א מאליה, שעליה [נ"א: שעל ידה הוא] העדות שהשכינה שורה בישראל. וזהו נקרא שמן זית, שהבהירות בעצמה שורה עליה כמו האור על השמן. וכל שאר המאמרים נקראים זית שהשמן אגור בתוכו.

ולכך לא כתוב בפרשה זאת וידבר ה' אל משה או ויאמר [ה' אל משה] , כי זה פי' של שמן זית והדבור שלו אינו מושג, אפילו ויאמר, לשון מחשבה, לא שייך.