פד-א

פד-א

משכו וקחו לכם צאן. כי במצרים לא היה התעוררות מלמטה, שהיה בהם גילולי ע"ז, ולכך הוצרכו התעוררות מלמעלה. ולכך כתיב אני ה', אני ולא אחר. וז"ש וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, משום שהבטיח לאברהם ואחר כן יצאו ברכוש גדול, ואברהם נקרא יד הגדולה, דהיינו אהבה. ואהבה היה גורם לזה התעוררות [מלמעלה אף על פי שלא יהיה התעוררות מלמטה] , כדאיתא בזוהר כלתי בשוק של בורסי דומה עלי כשוק של בושם. וזהו שנאמר ושמי ה' לא נודעתי להם, (שהוא) [שיהא] ניכר היום [נ"א: היות] התפשטות חסדים גדולים בחוש, שלא היה [נ"א: יהא] התעוררות מלמטה ואף על פי כן היה [נ"א: יהיה] התעוררות מלמעלה. אבל שם שדי מורה על הצמצום, [סוד] ההתפשטות [היו"ד] בג' קווין דש' לד', וזה היה דרך צמצום שאמר לעולמו די [כמבואר במקום אחר] . אבל כאן [נ"א: בים סוף] היה התפשטות ממגדל הפורח באויר, שהוא ל', שהוא [ציור אותיות] כ"ו, דרך ג' קווי הש' (לם' סתומה) [למ"ם פתוחה], שהוא ג"כ כ"ו. ולכך כתיב [נ"א: וזהו צירוף] משכ"ו, שהמ' פתוחה מ"ש כ"ו [נ"א: שהמ"ם פתוחה מקבלת ע"י השי"ן מכ"ו דהיינו למ"ד שהיא בינה] .

ולכך נקרא שבת הגדול. דאיתא בזוהר שיש מעלי שבתא ושבתא, ושבת הגדול [הוא] שבת דיומא, להורות שבכל מקום צריך להעלות מתתא לעילא, וכאן היה שבת הגדול נתפשט למטה. ולא^סה קשה קושית הפוסקים. וז"ש בזוהר^סו יומין עילאין שס"ו יומין תתאין שס"ה, וגם איתא שם בעתיקא תליא מילתא. וז"ש למכה מצרים בבכוריהם, כי מדריגה עליונה נקרא בכור. וזהו שנאמר רבבה כצמח השדה נתתיך, כי ד' מדריגות יש [במספר] , עשיריות מאות אלפים רבבות, וזהו במספר, [היינו] מדריגה תתאה מכל העולמות אבי"ע, ומדריגה רבבה [נ"א: ראשונה] היא רבבה כצמח השדה, ותבאי בעדי עדיים, [כלומר] בעולם התקשטות [נ"א: מקושטת] (מאבי"ע) [מאב"י] לעשיה, ואת ערום ועריה, [בלי התעוררות דלמטה כו'] .