(יט)
(יט)
ואל אמה תכלנה מלמעלה, היינו אמא [נ"א: אימה] . או יש לומר, אחר שיצא התיבה מפיו אין צריך לזכור אותה להלן, שהענין שלא יראה שהולכת למקום גבוה, [דוגמה] שאין יכול לראות בשמש. וזהו תכלנה מלמעלה.
ודע במה אתה יכול לעשות כן: בא אתה וכל ביתך אל התיבה, בכל גופך וכחותיך תבא אל התיבה, ויחשוב שמחה בהדבור כשהוא מדבר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.