<h5>מתנה</h5>

אהע"ז ח"א: צג, יג (המהנה לחבירו אם חוזר ומשתלם ממנו או שלשם מ. יהיב). ק (התחייב לתת חפץ מתי סגי בנתינת דמיו).

פס"ד: שכג, ד (לנתן לבנו ולאחר אמרינן לבנו אפוטרופוס ולאחר במתנה. חילוק בין זה לשייר דירה לעצמו ולאיש אחר דאמרינן שהכל הוא בעין יפה). שנב, ג (חלוקת נכסיו לאחר מיתה אם צריך קנין ותנאי אם לא יחזור בו).

מתנה ע"מ להחזיר

או"ח: מט, א-ב (אם מועיל מה"ת בחמץ). מט, ז (כנ"ל).

אהע"ז ח"א: צח, א (הנותן טבעת מעמ"ל כדי לקדש בה אם יכול להחזיר דמיה). צח, ד (אם חייב באחריות. אם יכול ליתנו לחבירו כו' עמ"ל. חילוקים בין מעמ"ל לשאלה). צח, ו (הנותן טבעת מעמ"ל כדי לקדש בה אם יכול להחזיר דמיה. כשליתא בעיני'. כשנמצא ביד האשה אם נק' איתא בעיני'. אם מהני מחילה עם חזרת דמים). צח, ז (אם הגוף קנוי למקבל וצריך לחזור ולתת בקנין גמור. אם יכול לשעבדה). צח, ח (הטעם דלא אמרינן בה כל מתנה שאם הקדישה אינה מקודשת כו'). ק (מתי יכול להחזיר דמיה ומתי א"י. לצעוריה קמכוין. איתא בעיניה. מדעתו). ק, ח (אינו יכול להקדישה. חילוק בין החזרת המעות להחזרת טלית קרוע קצת). קיא, ב (החזרת מעותיו תלוי אם מצוי במינו בשוק).

עיי"ע קידושין (מקדש במעמ"ל).

מתנת בית חורון

אהע"ז ח"א: צח, ז [כג, א] (הטעם דאינה מ.). צח, ח (החילוקים בינה למ. ע"מ להחזיר). ק, ח (כנ"ל).

אהע"ז ח"ב: קמט (נותנים נייר הגט לבעל ע"מ שיגרש ולא שיתנו לאחר. חילוק בין זה למב"ח).

מתנת שכ"מ

חו"מ: יד (כשמצוה להקדים לסלק לא' לפני שאר בע"ח ככתובים ומסורים דמו). לא, ז (הטעם דל"מ בי' קנין רק כתיבה). סט (נמצא שטר צ. באמתחתו ובו מ. ויש בו קנין אם זכה. חילוק בין מקצת נכסים לכל הנכסים. כשחילק בו הנכסים חלק ירושה וחלק מ. אם נק' מ. במקצת. אם יש חילוק בזה בין מ. סתם לצדקה. אם יש בזה דין מצוה לקיים דברי המת). הוספות: לז, ד (שכ"מ שצווה לסלק חוב ראובן קודם לכל החובות).

חידושים: פ, א (דייתיקי היינו שמקנה בו או שמקנה בדיבור והוא שטר ראיה). קלו, א (ע"י שתוקי דאין לו יורשים וע"י גר).

פס"ד: שכד, ד - שכה, ב (אמר נכסי לבני ואחריו לבתי ואחרי' לפלוני, אם הבת מקבלת בתורת ירושה או מתנה). שכה, ב (חילק כל נכסיו בלא קנין, באופן שעל הראשונים יש שיור ולא קנו, אם האחרון קנה). שנב, ג (אם גובה ממנה כתובה).

עיי"ע צוואה.

נכסי לך ואחריך לפלוני

אהע"ז ח"א: צח, ז (אם צריך קנין מראשון לשני. אם יכול הראשון לשעבדה).

פס"ד: שנא, ד - שנב, א (נכסי לסבתא ובתרה לירתאי הוא מדין ירושה וגם בן שנולד אח"כ יורש, ואם אמר ובתרה ליורשיה הוא מדין מתנה, ובן שנולד אח"כ הוי דשלב"ל).