<h5>שליחות</h5>

או"ח: מו (במילתא דלא מצי עביד השתא. מינה ש. למכור החמץ לפני שבא לרשותו, וש. לגט לפני שקידשה).

יו"ד: קצח (גבאי צדקה ופועל עדיף מש.). רכב, ה (במידי שהמשלח א"י לעשות בעצמו כ"א ע"י ש.).

אהע"ז ח"א: ג (אין לכתוב ולהשליש גט לשוטה, דלא מצי עביד השתא).

אהע"ז ח"ב: קנט, א (אם הוי כידו ממש). רעג, א (במילתא דלא מצי עביד השתא. מינה שליח הולכה בגט לפני שמינה הסופר וע"ח. מינה שליח לגרש אשה לפני שקידשה. אם אמרינן דלא אסיק אדעתי' ואי פריש פריש). רעג, ד (מינה הע"ח לפני הסופר). רעג, ה (מינוי שליח לקדש קטנה כשתגדל). ערה, ח (גם כשאין חזקה שעושה שליחותו חלה הש.).

חו"מ: ע, ד (קנינים ע"י ש.; ש. דרחמנא לתת לכהן. אנן יד עניים).

פס"ד: שיג, ג (והא לא חזרה ש. גבי מעמד שלשתן, שאו' המלוה ללוה תן לו והמקבל או' לו זכה לי. גבי פקדון. כשאו' המפקיד זכה לו).

עיי"ע גטין (מינוי; שליח). חזקה (חזקה לשליח). נכרי (שליח). קידושין (שליחות). שומרים (שליח).

ביטול שליחות

אהע"ז ח"ב: רסח, יב (ביטל מקצת ש. אם בטלה כולה). רסט, ד (כנ"ל. לא ביטל מה שכבר נעשה. ביטול ש. הנתינה או ע"ח אם ביטל ש. הכתיבה). ער, ד (כנ"ל). רעו (מינוי ש"ק לא מבטל מינוי ש"ה). רפא-ב (אם השליח יכול לבטל הש. שלא יוכל לחזור בו. חילוק אם רק אמר שלא יעשה השליחות או אמר בפי' שמבטלה. אם הבעל יכול למנותו מחדש). רפד, ד (אם חוששין שיבטל הש.). תלו (מינוי ש"ק לא מבטל מינוי ש"ה).

עיי"ע גטין (ביטול).

זכיה

או"ח: כט, ד-ה (אם הוי מטעם ש. בקטן, בנכרי). ל (כנ"ל). ל, ד (שיטת הרי"ף באומר תן שטר שחרור זה לעבדי שא"י לחזור ולא יצא לחירות. הוספות: טו, א (אם אפשר לזכות חמץ בע"פ למי שעתיד למכור חמצו).

יו"ד: רכב, ב-ד (התורם משלו על חבירו אם צריך דעתו. טעמי החילוק בין התורם כו' לבין הפודה פטר חמור של חבירו). רכב, ה (הטעם שאין הבעלים יכולין לחלל פירות נטע רבעי שביד המלקטים מטעם ז. כי אינו מזכה להם ממון, ושאני מטבילין קטן ע"ד ב"ד דזכות גדול הוא).

אהע"ז ח"ב: ערה, ז (בקטן. במינוי שלא בפניו). ערה, יג (מהני רק כשזוכה בדבר ולא כשצריך להקנות). ערה, טז (כשאין זה זכות עצמי כ"א שגילתה דעתה שרצונה בגט וכיו"ב). רפג, א (כשאומר בפי' שאינו רוצה. תלוי אם יש קצת צד חוב). רפד, ג-ד (אם י"ל דמינוי הסופר וע"ח יהי' מטעם ז.).

חו"מ: כז, ג (המגביה מציאה לחברו אם חברו א' תנה לי יכול לחזור בו).

חידושים: צ, ב (ש. שנתכוין לז.). קכ, ד (אמר לש"ק שלה אי אפשי שתהא ש"ק שלה אלא הריני מזכה לה על ידך). קכא, ג (בקטן, מתי מועיל מדאו'). קכד, א (בקטן, בשוטה).

פס"ד: רצה, ב-ג (כשהזכות רבה על החוב. כשאין בו צד חוב אפי' מוחה. כשהחוב והזכות שוין וידעינן דניחא לי'. בשליחות גט. בנכרי בדליקה בשבת). שיג, ב (אם הילך והולך כזכי בהחזרת חוב).

עיי"ע קידושין (שליחות).

לתקוני שדרתיך כו'

חו"מ: כט (שלחו לקנות ושינה וחזר המשלח, אין השליח והמשלח חייבים לקבל מי שפרע. מתי נשאר מקח והשליח חייב בהפסד. באונאה ע"י ש. המקח מתבטל בקל יותר).

ראה לקמן אצל שינה.

מילי לא מימסרא לשליח

חידושים: קיא, א-ב (באומר כתבו ותנו אם גם הנתינה מקרי מ. בשליח לקידושין ונותן לו חפץ קידושין. אם מועיל נתינת רשות מהמשלח. אם דומה לאומר אמרו).

מינוי

או"ח: כט, ג (כל הרוצה לתרום כו'). ל, א-ב (כל הרוצה לתרום, הזן אינו מפסיד, המכבה אינו מפסיד, השומע קולי יכתוב, כלך אצל יפות). ל, ה (כשהזכות רבה על החוב מהני ג"ד. בקידושין, בגטין, בתרומה, בזבינא, במתנה). מו (מ. שלא בפניו מהני רק לא הוי לשמה, או דלא הוי ש. גמור מ"מ הוי ש. מטעם זכי').

יו"ד: קעז, ג (מסר לשליש אם אומרים שהוא ע"ד שיהי' לגירושין).קפד (מ. ע"י כתב. חילוק בין זה לרמיזה דניכר מיד. חילוק בין גט לשבועה).

אהע"ז ח"א: קיד, ו (אם סגי בגילוי דעת).

אהע"ז ח"ב: קנט, ב-ג (אם סגי בגילוי דעת. שכ"מ שאמר כתבו אף שלא אמר תנו. מה שחכמים דנים בלשונו הוי כאילו פירש). קסד, ו (אם מינוי ש. שני מבטל מינויו של ש. הא'. חילוק בין דיבור למעשה ובין גמר מעשה לאינו גמר ותלוי אם הדברים סותרים זא"ז). רסז [יג, ג] (אם סגי בגילוי דעת). רסח, יא (חילוק בין כל הזן כו' לבין כל הרוצה לתרום כו').

חידושים: רלג, ב-ג (כל הרוצה לתרום, לכתוב גט, לזון. החילוקים ביניהם).

פס"ד: שיג, ב (אם הילך והולך כזכי בהחזרת חוב).

עיי"ע גט (מינוי).

נושא ונותן בעסק

חו"מ: י (נו"נ בעסק ראובן ולוה על העסק ומת וראובן טוען שמא נפרע מהעסק. העסק נשתעבד להלוואה). כו (קנה סחורה במזומן וקנה עוד סחורה בהקפה אם יכול השליח לטעון שההקפה היא של עצמו או שמחמת מעותיו של בעל המעות נתן ההקפה). כו, א-ב (לכו"ע הקפה דומה יותר להוסיף על המקח באין לו קצבה דכולו לבעל המעות). כו, ג (בעסק מחצה מלוה כו' הוי כמציאה של שותף דאם היא באה מאותו העסק הוי לאמצע). כו, ד (כשהמוכר חושב שהשליח הוא בעל המעות ואו' בטעות שהוא בשבילו. כשעשה שטר ע"ש השליח). כו, ה (י"א דגם כשהוסיף בטעות חולקין וי"א שכשהוסיף מחמת מה שנלקח ממנו אפי' נתן בפי' לשליח הכל לבעל המעות). כו, ו (כשטוען השליח שנתן כיון שההניתי לו כולו לשליח).

פס"ד: שיט, א (ש. שקנה לעצמו במעות המשלח). שכז, ג - שכט, ג (הפקיד אצלו מעות במקום שאסור להשתמש והרויח אם הריוח לבעל המעות).

עיי"ע שותפים.

נכרי

או"ח: כט, ב-ה (בשכרו לימים אם נק' ש.). נ (לחומרא בחמץ בפסח). צט (לחומרא). ק (כנ"ל).

חו"מ: מו, ד (שלח נכרי לגנוב. לחומרא).

חידושים: רנ, ג-ד (אם עכו"ם נעשה שליח למומר לעכו"ם).

עבד

או"ח: מו.

שינוי מציווי המשלח

אהע"ז ח"ב: קמה, ב (כשבעל מצווה כבקשת מסדר הגט לא קפיד). רעא, א (כשאמר הבעל שהסופר יתן לש. והמסדר נתנו לו). רעא, ד-ז (כשא' כך רק מחמת שהוא נוסח סדר הגט ולא הקפיד אם מעכב מדינא). רעא, ו (הטעם שא"צ בציווי תנאי כפול). רעא, ז-ט (מתי אומרים שרק מ"מ הוא לו). רפ (אמר לש"ה את הולך וחלה. לא חלה ושלח ביד אחר אם מגורשת בדיעבד. אמר תן לידה אם קפיד שלא תעשה ש"ק לקבל מידו). [מד, ב-ג] (כשא' כך מחמת נוסח סדר הגט אם יש לחוש לקפידא). רצ, כא (אמר שקול חפץ והב גיטא ונתן הגט ואח"כ נטל החפץ). שעח-ט (כשבעל נתן קולמוס שלו והעד חתם בקולמוס של עצמו לא קפיד. כשהבעל מצווה כבקשת מסדר הגט לא קפיד. בין ג. פשוט למקושר הוי קפידא). [כב, ג] (חילוק בין גט למו"מ). תמח (אמר תן לידה אם קפיד שלא תעשה ש"ק לקבל מידו). תמט (כשאמר הבעל שהסופר יתן לש. והמסדר נתנו לו). תנ (אמרה קבל גט מבעלי וקיבל מש"ה).

חידושים: צ, ב (עשתה ש"ק וזיכה לה ע"י אחר). קכה, ג (כשגט פסול מדרבנן אם או' ששינה מציווי הבעל ונתבטל הש.). קמא, א-ב (דין אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחד דהוי פשיעה אם הוא תלוי בדין ש. הגט כשמסר לאחר דמבטל הש.). קסט, א-ב (בש. כל דהוא, בית ועליה, תמרים וגרוגרות, חילוק בין תרומה למעילה, חילוק בין שלו לשל חבירו).

ראה לעיל אצל לתקוני שדרתיך.

שליח לדבר עבירה

אהע"ז ח"א: קט, ב (בדרבנן).

חו"מ: מו, ד (שלח נכרי לגנוב). פו, ז (כנ"ל).