<h5>חציצה</h5>

או"ח: כה, בל' השואל (בצק שלא כנגד הבשר בטבילה ובנט"י).

יו"ד: קנח-ט (קאלטענש). קנח, א-ג (כל ידות הכלים שעתיד ליקצץ מטבילן על מקום המדה. מחלוקת הפוסקים. הטעמים שא"ז חציצה ושהוי כאילו כולו בתוך המים). קנח, א (בית הסתרים באדם ובכלים. מיעוטו המקפיד. דבר שאינו ח. אם צריך להטביל כולו. חילוק בין אין ראוי לביאת מים לבין שערה צף על המים). קנח, ב (מיעוטו ומקפיד היינו שמקפיד על שעת טבילה או אח"כ. כשאינו מקפיד בטל לגבי'). קנח, ג (חילוק בין בית הסתרים לבלוע). קנח, ג-ד (טעמים שנאמרו להכשיר בקאלטענש). קנח, ד (מעוברת שנתגיירה בנה א"צ טבילה וא"ז ח. דהכי רביתייהו). קנח, ה (מצטער וניחא לי' מצד הרפואה. בצק שבסדקי עריבה. רטיה. חילוק בין רוצה בקיומו עתה לרוצה בקיומו לעולם. קשרים. חוטי צמר כו' שבראשי הבנות. טבעת). קנח, ו (טעמי החילוק בין גלד שעל המכה ושחוץ למכה. יבש או לא. מצטער או לא. מסירו אח"כ או שמשאירו עד שנופל מאליו. חילוק בין גלד לטבעת וצפרנים). קנח, ז (בקאלטענש מצטערת אבל ניחה לה מצד המכה ומשאירה עד שנופלות מאליהן. זפת וכיו"ב בבני אומנתם אינם מקפידים ואינו חוצץ אף דהוי צער. כיס הזב. חילוק בין קאלטענש לרטיה. חץ התחוב). קנח, ח (בלוע. חילוק בין קאלטענש שבאו מעצמן וסכנה לגלחן לבין קאלטענש שע"פ ציווי הרופאים. עצה לשרות תחלה הקאלטענש במים חמים ואח"כ לטבול מיד. חילוק בין קשרי השערות ללבד וקלקי). קנח, ט (דין בלוע בבלע טבעת ובידות הכלים ובקאלטענש. מין במינו חוצץ. כולו חוצץ מה"ת אף שאינו מקפיד היינו כל הגוף או כל השער. קאלטענש דמי לרוב השער). קנט (קיצור מהנ"ל, ומסיק להפריד קצת שערות ויהי' מיעוט שאינו קלוע). קס (סתימה בשן ושן תותבת אינה ח. חילוק בין ח. לאין ראוי לביאת מים).

חידושים: מד, ג. רסד, ג (שערה תלושה קשורה סביב שערה מחוברת). רסד, ד (גליד שנגד המכה ושחוץ למכה, המכוון נגד פי המכה והמתפשט ע"פ כל המכה או מה שנגד המכה ומה שמחוצה לה. ריר או קליפה. טבלה ואח"כ נמצא צפורן).

פס"ד: רעו, א-ב (מקפדת באשה ובאיש תלוי בה או ברוב האנשים. קאלטעניש). שנג, ד (שערה תלושה קשורה סביב שערה מחוברת). שנד, א-ב (גליד שנגד המכה ושחוץ למכה, המכוון נגד פי המכה והמתפשט ע"פ כל המכה או מה שנגד המכה ומה שמחוצה לה. ריר או קליפה). שנד, ב (טבלה ואח"כ נמצא צפורן).