<h5>קריאת התורה</h5>

או"ח: לה (שלא להוסיף על ז' קרואים אפי' בשבת). לה, א (לרע"ק אף ביוה"כ ויו"כ מוסיפין). לה, ב-ג (בזמנינו שמברכין לפני' ולאחרי' אין להוסיף. גם בזמן המשנה היו רשאים האמצעים לברך). לה, ד (בזמן הש"ס הש"ץ מקרא בנחת והעולה מוציא הצבור, ועתה הש"ץ מוציא הצבור). לה, ה-ו (אם ברכת העולה להוציא הש"ץ אזי אין להוסיף על ז'). לה, ז (אפ"ל שברכתו על שמיעת עצמו, ואז רשאים להוסיף, אבל זה אינו ברור. קטן הקורא מברך על קריאת עצמו). סח (מפטיר בשבת חנוכה ורביעי בר"ח חנוכה קורין רק נשיא א'). עו (פס"ד והערות בהל' קה"ת). קי (קריאת ויחל כשג' התענו. גם כשאין חיוב לקרוא ל"ח ברכה לבטלה). הוספות: טו, ג-ד (קריאת ויחל בשעת הסכנה מהחולי).

חידושים: עז, א-ג (אם הקטן מקריא להוציא אחרים. חילוק בין קה"ת למקרא מגילה. לצדד להקל כדי שילמדו קה"ת. להקל במופלא הסמוך לאיש. הברכה על קריאת העולה או המקריא). רלג, ב (אין שם כהן אם יכול לוי לקרוא שלישי או רביעי).

פס"ד: ה, ג (הערות לב"י). לח, ג-ד (בת"צ, ויחל בבוקר ובערב. בתענית בר"ח בשחרית של ר"ח ובמנחה ויחל). שמב, ב (משה תיקן בשבת ובב' וה' או במועדים). שמב, ג (טעה באות א'. חילוק בין קה"ת לק"ש). שמב, ג-ד (אין מדלגין בתרי עניינות מפני כבוד הצבור או מפני שצריך שיכנס בלב השומעין. במפטיר שבת ר"ח כשיש ס"ת א'. בתרי אינשי שפיר דמי). שמב, ד (תורתו אומנתו רשאי לעסוק בת"ת בעת קה"ת). שמג, ג (בימי הפסח). שמג, ד - שדמ, ב (טעם החילוק בין קריאת חוהמ"פ לקריאת חוהמ"ס. מנהגי קה"ת בחוהמ"ס בא"י ובחו"ל). שדמ, א (אין פוחתין מי' פסוקים. כשקורים ג' פסוקים ד"פ שפיר דמי). שדמ, ב (המקור למה שהמפטיר קורא בקרבן היום).

עיי"ע ספר תורה.

מפטיר

פס"ד: שמב, ב-ג (בתעניות). שמג, א-ב (אם עולה למנין ז').

תרגום

חידושים: עז, א (מימות עזרא כו').

פס"ד: שמג, א (המתרגם לא יגביה קולו מהקורא רק בתשב"כ משא"כ בדרשות).