<h5>בית דין; דין תורה</h5>

אהע"ז ח"א: ב (נשתתית ויש לו היתר ק' רבנים אם זקוק לד"ת וזבל"א).

אהע"ז ח"ב: קסא, ג (ל"ח לב"ד טועין. ב"ד בתר ב"ד לא דייקא). רצה, א-ג (אם מאמינים לב"ד יותר מב' עדים). שלה (כנ"ל).

חו"מ: כג (אם כופין בדברים לפמשוה"ד). כז, א (כשיש ב"ד חשוב אין בני העיר או האומנין לעשות תקנות ביניהם בלי אישור הב"ד). מג (צ"ל בהם א' דגמיר. ב"ד אביהם של יתומים היינו ב"ד הקבוע בעיר או שא' מהם גדול הדור דהיינו דיין קבוע וחשוב, משא"כ למדן חשוב שעוסק במו"מ דל"מ אא"כ ידוע שדעת המנוח לסמוך עליו).

חידושים: רמג, ג (לא יושבין אא"כ יודע מי ישב עמהן, כי פסקי הלומדים והבע"ב ב' הפכים). רמו, א-ב (אחר גמ"ד נתרצו שניהם לחזור ולדון בפני דיינים אחרים). רמו, ג (א' הדיינים אמר א"י ואח"כ חזר ומחייב או מזכה).

עיי"ע גטין (סידור הגט). עדות (אין עד נעשה דיין). עונשי ב"ד.

אוהב

יו"ד: קמח, ז (א. ושונא נחשדו להטות הדין אבל לא להעיד שקר).

חו"מ: נ (רב וגדול העיר אם יכול להתדיין בפני ג' לומדים מהעיר או יכול לטעון שכל בני העיר א. ומתיראים ממנו. כה"ג. מלכי בית דוד. תלמיד. פסול א. רק ממדת חסידות. ואפשר דבזבל"א ל"ח. א. ושונא גמור אם פסול אף בדיעבד).

עיי"ע עדות (אוהב). ראה לקמן אצל נוגע בדבר.

אלם

חו"מ: נ (כשהב"ד מקבלים א"י להוציאו לעיר אחרת. ת"ח ורב העיר אין לו דין א. מלכי בית דוד. מלכי ישראל. נדיב ועשיר).

חידושים: קנד, ג (כנ"ל).

גמר דין

חידושים: רמה, א-ב (לענין פשרה משעה שביררו לעצמן הדין, לענין חזרה משעה שאמרו חייב אתה ליתן. לענין קיבל עליו עדים - משעה שנתקבלה עדותן בב"ד).

דין מרומה

אהע"ז ח"א: יד, ט (ד"מ אינו מועיל להוציא ממון, דל"א בתר אומדנא בדיני ממונות). צ, ב (ה' גווני ד"מ. ס' ד"מ צריך דו"ח. כשנראה שהוא ד"מ לא דיינינן לי'). קג, ב (כנ"ל). קד, א (אם זה שא' מהעדים חוזר עושה לד"מ). קד, ב (כשנראה שהעדים משקרים אין נזקקין לדין ושנראה שהתובע רמאי צריך דו"ח). קד, ג (בד"מ גם בדיני ממונות צריך שבע חקירות).

אהע"ז ח"ב: שסו [יח, ד] (צריך דו"ח כד"נ).

עיי"ע עדות (דרישות).

דיני ממונות

אהע"ז ח"א: יד, ט (אומדנא בד"מ). כט (כנ"ל). מט, ג-ד (כנ"ל). קג, א (היכן אמרינן משפט אחד יהי' לכם, ד"מ כד"נ והיכן לא אמרינן).

חידושים: קנה, ב-ג (כנ"ל. מה"ת דו"ח. ג' מומחין). רמב, ג-ד (הודאות והלוואות בג' הדיוטות מטעם שלא תנעול דלת או מטעם שליחותייהו עבדינן).

דיני נפשות

אהע"ז ח"א: כט (אצ"ל כמכחול בשפופרת אבל צ"ל שוכבים זע"ז ולא סגי בזה אצל זה). מט, ג (אם סומכים על סי' מובהקים ועל ידיעה ודאית, באומדנא דמוכח וברובא מעליא תלוי אם הספק הוא בגוף המעשה או רק בכיוון הזמן). קכ [סב, ב] (בנמצא א' מהן קרוב או פסול אם מכניסין אותו לכיפה).

חו"מ: ו, ג (אם גטין וקדושין דמי לד"נ, כיון שיכול לבוא מזה ד"נ).

עיי"ע חזקה (חזקת כשרות). עדות (עד אחד).

הפקר ב"ד

עיי"ע הפקר ב"ד.

השלשה

חו"מ: א, א (מתי מחוייב להשליש ביד ב"ד ואח"כ ידונו). א, ה (כנ"ל).

זבל"א

חו"מ: ג-ד (זבל"א כו' לפשרה אי סגי ברוב או צריך דעת כולם). ה (בבחירת השליש אי סגי דעת ב' הדיינים או צריך דעת בע"ד. אם א' מהבוררים יכול לשאול דעת ת"ח אחר. אם השליש יכול לשאול). מח (כנ"ל). נא (כנ"ל).

חידושים: רמג, ג (אם יכול לברור יושבי קרנות).

זילותא דבי דינא

אהע"ז ח"ב: רלט [פז, ב] (כשהגט כשר בדיעבד אם כותבים עוד גט. מתי חוששים לזדב"ד). רצה, ו (זדב"ד ומה כח ב"ד יפה).

טעו בדין

יו"ד: קצז (עגונה שיצתה בהיתר וחזר א' המורים מהיתרו). קצז, א-ה (שיטת הפוס' בטיהר את הטמא מתי יכול לחזור בו, בשיקול הדעת וסוגי' כוותי' דחד או בלא"ה. בהנ"ל אם חכם אחר רשאי לאסור). קצז, ו-ח (אם יש לחלק בין דאו' לדרבנן ובין סוגיא דעלמא אזלא כחד לבין יחיד ורבים). קצז, ח (בפלוגתא דליכא סוגיא דעלמא כו', כשעשה כדברי המיקל קם דינא אף בדאו'). קצז, ט-י (חכם שאסר בשיקול הדעת מתי יכול חבירו להתיר ומתי יכול לחזור בעצמו. חילוק בין ש"ה במחלוקת או במדמה מילתא למילתא. חילוק אם המורה הראשון מודה לסברת השני או לא ואם פשוט לכל שטעה. טעה בדין ועדיין לא הוציאו מידו. ג' טעמים שא"י להתיר, חד"א, כבודו, קם דינא. בעגונא שהתרתי עם עשרה רבנים ועתה נסתפקתי ולכתחלה לא הייתי מתיר, אין הלה מוכרח לציית לזה החוזר שאינו אומר לא איסור ולא היתר).

אהע"ז ח"א: מ, י (יצא להיתר וסוגיא דעלמא כאידך מה שעשוי עשוי ובפרט באיסור דרבנן).

חידושים: רמה, ד (קיבלו בין לדין בין לטעות חוזר כ"ז שלא הוציאו ממון. קיבלו אפי' יפסוק שלא כדין).

יחיד

חידושים: עד, א (אם כשר לדון בד"מ מה"ת. בקדוה"ח ובהפרת נדרים).

מעשה בית דין

עיי"ע שטרות (מעשה ב"ד).

נוגע בדבר

אהע"ז ח"א: מח, יא [סה, א - סו, א] (לא רק בהנאת ממון אלא אף בגנאי, או דיין שבא להעמיד דבריו וכיו"ב. מ"מ י"ל דא"ח שמשקר אלא שהוא נפסל לע. מגזה"כ כמו קרוב, ובדיין לא ידון רק לכתחלה, ובע. הוראה בשם רבו אחר מעשה חיישינן דאמר בדדמי, וא"כ י"ל דנאמן בעדות אשה ובמדעל"ג). סו, א-ד (אירע תקלה אם נאמנים להעמיד דבריהם. בהוראה בשם רבו חיישינן דמשקר או דאמר בדדמי. אם מחמת גנאי נק' נב"ד. במלדעל"ג).

אהע"ז ח"ב: קסא, ג (אחר שסידרו גט ויצא ערעור עליו אם יכול ב"ד זה לקבל עדות שהי' הבעל שפוי או הוי נב"ד משום גנאי).

נוטל שכר

אהע"ז ח"א: סו, ג (נ"ש עבור התרת עגונה כנהוג עכשיו).

נזקקין לתובע תחלה

חו"מ: עד-ו (כשהנתבע מעכב הפקדון לטענת שכירות ישנה. עם או בלי מיגו טוב. בשניהם מודים זל"ז. כשאין טענת הנתבע מבוררת אין ס' מוציא מידי ודאי).

חידושים: קלה, א-ג (כנ"ל).

עיי"ע תפיסה.

נמצא א' מהם קרוב או פסול

חידושים: פה, ג-ד (בדיינים. בחליצה). קנח, א (כנ"ל).

עביד אינש דינא לנפשיה

חידושים: קלד, ג (באיזה אופן עאד"ל).

ערכאות

חידושים: רלה, ד (ע"א שהעיד והוציאו ממון ע"פ חייב העד לשלם אף שהענין אמת).

פשרה

אהע"ז ח"ב: רסב, ד (פ. שנעשית מתוך אונס).

חו"מ: ג-ד (צריך דעת כולם ולא סגי ברוב. חילוק בין ביררו ג' פשרנים לזבל"א. פ. בטעות, שע"י שאמרו לו כו' הסכים לפ.). סה (אם יכולים לעשות פ. אחר ידיעת האמת). הוספות: לז, א-ג (אם צריך דעת כולם. חילוק בין ביררו ג' פשרנים לזבל"א. כשהשליש מכריע בין ב' הפשרנים. כשא' מהפשרנים או' א"י).

חידושים: קכ, ג (כשאנסוהו לפ. הוי כתליוהו ויהיב).

קבלת עדות בפני בע"ד

אהע"ז ח"א: קב, גב"ע. קיט (מתי אפשר לקבל ע. שלא בפניו כדי לפוסלו). קכא, ח (כשאין המקדש בעיר מקבלין שלא בפניו כדי לבטל הקידושין. אם המקדש נק' בע"ד. בקול מקבלין שלא בפני בע"ד).

אהע"ז ח"ב: קסא, ג (אם גם בעניני אישות צ"ל בבע"ד. ע. שנתגרשה אם צ"ל בפני בעל. ע. לפטור אם צ"ל בבע"ד. ע. להחזיק קרקע כשאין המערער בעיר ולא קרא ערעור. קיום השטר שלא בבע"ד מטעם קיום שטרות מדרבנן או דלאו אמנה שבשטר מעידים. נפ"מ בקיום ע"י ע. השטר).

חידושים: רמו, ב (קיבלו שלא בפבע"ד וחזרו וקיבלו בפני בע"ד).

קיבל עליו קרוב או פסול

חידושים: רמג, ד - רמו, ב (דיני קיבל עליו קו"פ). רמג, ד - רמד, א (אם הקבלה בפני ב"ד. קיבל בפני ג' טובי העיר). רמד, א (קיבל פסול א' כתרי). רמד, ב-ג (קיבל כשר א' כב' עדים או' ג' דיינים. קיבל אשה קרובה במקום ע"א, או רשע דלא גמיר בחד דיין). רמד, ג-ד (אמר הריני מוחל מעכשיו כל שיאמרו הפסולים אם יכול לחזור קודם גמר דין). רמה, ב-ד (בקנו מידו מתי ל"ה קנין דברים). רמה, ד (קנו מידו וטעו הוי כב"ד כשר בלי קנין). רמו, א (כשכופר ואו' לא קבלתי. קיבל עליו גוי לעד או לדיין).

קרובים

חידושים: עד, א (אב ובנו להיות דיינים בקדוה"ח). ק, ג (אם דייני קיום י"ל ק. לעדי שטר).

עיי"ע עדות (קרובים).

שונא

יו"ד: קמח, ז (אוהב וש. נחשדו להטות הדין אבל לא להעיד שקר).

חו"מ: נ (כנ"ל).