<h5>כללי התלמוד</h5>

או"ח: ב, א (הלכה כרב באיסורי - לחומרא או גם לקולא). צג, ד (רב ור"י הלכה כר"י).

יו"ד: מא, ד (ל"ק בסתם ול"ב בשם אמורא פסקינן כסתמא דגמ'). צג, יט (לפעמים אסור פי' מה"ת). צג, כ (כ"מ שנא' פטור חוץ משבת אם הוי פטור ומותר). צט, ה (אם גם באמוראים אמרי' שדברים המפורשים א"א לסתור מדיוקא). קכד (דרך המשנה להקדים מי שמעלתו יותר). קנד, ד (כל המחמיר בד"ס עליו להביא ראי'). קנה, ג (אמוראי פליגי וסוגיא דעלמא כחד הפוסק להיפך הוי טועה כו'). קסג, ב (עד כמה מדייקים בל' המשנה). קסג, ה (משנת ראב"י קב ונקי. מ"מ האמורא יכול לפסוק כיחיד נגד רבים וכ"ש כרבנן. מצינו בכ"מ הלכה דלא כראב"י), קצז, ז (לפנעמים מצינו דבדרבנן עושין כיחיד נגד רבים. יחיד ורבים חמור טפי מסוגיא דעלמא אזלא כחד). רי, א (דוקא מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי. הלכה כריב"ל אפי' נגד ר' יוחנן). רכב, ג (ס' בבבלי אם יש לפשוט מהירושלמי. ס' דרבא שהוא בתרא אם יש לפשוט מרבה). רכו, ג (בכ"מ בגמ' ציינו התחלת פיס' מהמשנה ודבריהם סובבים עמ"ש אח"כ).

אהע"ז ח"א: יד, ח (כ"מ שנאמר ראי' הכוונה לב' עדים). טו, י (אם הלכה כר' יוחנן וכר' אבהו נגד חזקי'. בני ר' חייא יהודה וחזקי' נגד רי"ו ונגד ר' ינאי). יט, ב (לישנא קמא או בתרא עיקר. ואבע"א עיקר). נה, ח (אם שבקינן פשיטותא דקמא מקמי ספיקא דבתרא). נה, ט (אין להביא ראי' כ"כ מהזהר נגד לישנא דגמ'). נח, ה (כ"מ שיש איכא דאמרי או אבע"א לרי"ף ורמב"ם קי"ל כא"ד ואבע"א ולתוס' בתו' הלך אחר המחמיר). סג, א (כנ"ל. לריב"א חילוק בין א"ד לאבע"א). עו, ב (סתם משנה ומחלוקת בברייתא, חילוק אם בברייתא יחיד ויחיד או רבים, או מכריע). פ, ב (כשהגמ' אומרת ועוד אם אין ב' הטעמי מועילין זה בלא זה). צ, ד (אם שבקינן פשיטותא דאביי מפני ספיקותא דרבא, או פשיטותא דרבא מפני ספיקותא דר"א דבתרא). קכג, ב (מצינו דהלכה כר"ט נגד ר"ע). קלח, ד (המד"ר הוא אגדה ירושלמית וקאי בשיטת הירושלמי).

אהע"ז ח"ב: קנח, א (סתם משנה דאמוראי איירי באידך. כשאומרים זו דברי כו' או לאפוקי כו' אם זה ראי' שפסקי כאידך.). קצ, ו (דוחין הירושלמי מפני התוס' אף שלא הובאה בש"ס וכ"ש מבריי' שהובאה בש"ס). שז, יב (אשכחן ועוד שהוא מוכרח ובלעדו אין קולא). שיח, ה (ר' יוחנן רבו דר' אמי והלכה כותיה נגד ר' אמי).

חו"מ: ע, א (כשהגמ' או' אלא דכ"ע כו' אם מוכח מכך דכן ההלכה. חילוק אם הוה מצי למימר דכ"ע כאידך). ע, ג (ר"א ור"י אם הלכה כר"י). פו, ו (במשנתינו הלכה כרשב"ג ולא בברייתא).

חידושים: ח, א (הלכה כר"נ לגבי' רבא, שישב לפניו כתלמיד). יח, ד (סתם ואח"כ מחלוקת במס' אחרת). כא, ד (הלכה כת"ק דר' יוסי). מ, ב (אין סברא שא' יתיר והשני יחייב חטאת). מא, א (כנ"ל). סו, ד (מצינו שהירושלמי חולק עם הבבלי בגי' שבמשנה). עד, א-ב (במחלוקת תנאים או אמוראים שיש לכ"א קולא וחומרא הן בשל תורה והן בדרבנן אין להחמיר בשל תורה כשניהם ולהקל בדרבנן כשניהם אלא צריך לתפוס כא' מהן לקולא ולחומרא). קב, ב-ג (מתי הלכה כריב"ל נגד ר"י). קז, ג (ל' צריך משמע לכתחלה). קיד, ב (כשנאמר אינה מגורשת אפ"ל מדרבנן וכשנא' פסול אפ"ל מה"ת). קיח, א (הלכה כר"ע נגד ר"י, מלבד היכא שסתם מתני' כר"י). קכד, א (לצרף מחלוקת הירושלמי לעשות ס"ס). קנח, א (כר"נ וכשמואל בדיני, כאביי ורבא דבתראי). קסה, א (הלכתא כעולא אף נגד רב ושמואל. מארי דתלמודא). קעד, ד (כשנרמז בגמ' לא משגחינן בתוספתא החולקת). רי, ב (ל' פוטר על מה שאסור). ריד, ג-ד (היכא דאמוראי אליבא דרב פסקינן כשמואל). רכב, ד (איכא דאמרי ואיבע"א לגבי לישנא קמא מהו עיקר ומהו טפל). רמט, ד (כשסתם לן תנא כוותי' דר"מ פסקינן כוותי' גם נגד ר' יהודה ונגד ר' יוסי). רנ, א (אם פוסקים כחזקי' נגד ר' יוחנן).

פס"ד: מז, א (בעי' בגמ' דלא איפשטא אם מצרפים לס"ס). מז, א-ב (ב' פלוגתא דרבוותא הוי ס"ס). נט, ב-ג (במחלוקת שיש לכ"א קולא וחומרא אין להחמיר צריך לתפוס כא' מהן לקולא ולחומרא). קו, א-ב (ר' נחמן מארי' דתלמודא, אם אזלינן בתר גדול בחכ' ובמנין אפי' בדאו'). קיב, ג - קיג, ד (אין למדין מן הכללות שהלכה כסתם משנה והלכה כרשב"ג דלפעמים ניידינן מכללות אלו). קיד, א-ב (אם הלכך הוי ספק). קכ, א (כשפסקינן כר"י בר"י או כרשב"ג נגד רבנן זהו רק לחומרא). קנ, ד (אם יש לפרש אינו עובר עליו בכרת אבל חייב מלקות). רו, ב-ד (כשסתם לן רבי דברי ר"מ בל' ת"ק וחלק עליו ריה"ו אם קיי"ל כת"ק דהוא ר"מ. חילוק בין משנה לברייתא). רפ, ג-ד (ל' צריך אינו אלא לכתחלה). שי, ד (הלכה כרשב"ג במשנה ולא בברייתא).

עיי"ע אלו ואלו דא"ח.