<h5>ערב</h5>

או"ח: מה, ה (ע"ק וע. שלוף דוץ).

חו"מ: כ, א (כשקיבל שטר מחותנו וכ' שט"ע לחתן הוי ע. שלוף דוץ ולא רק ע"ק, בפרט אם כ' שישלם בלי שום טו"מ, וחייב אף שלא קיבל מחותנו). כ, ג (ע. היוצא לאחר חיתום שטרות ל"ד לכותב חייב אני לך שא"צ קנין, דהוי כאסמכתא). כז, א (הטעם שא"צ קנין). כז, ה (כנ"ל). מו, ב (ב' שגנבו אם נעשה כ"א ע. לחברו. ב' שלוו בשטר או בע"פ. ב' שלקחו מקח. ב' שהזיקו). נט (כשקיבל שטר מחותנו וכ' שט"ע לחתן הוי כלוה ולא רק ע"ק). ס-סא (שתובע שיוציאנו מערבויותיו או שהלוה נתן לערב לפרוע והמלוה עדיין לא תבע והערב אינו רוצה להחזיר. חילוק אם יש חשש גדול שיתבעו ממנו ואם מתחלה האמינו הערב על הודאי). פו, א-ו (ב' שגנבו או לוו או לקחו או הזיקו אם נעשה כ"א ע. לחברו. בגניבה אין לוקחים ע"מ לשלם ולכן לא נעשה ע.).

חידושים: קנג, ב (ע. היוצא לאחר חיתום שטרות). קסט, ב (לא יתבע ע. תחלה).

פס"ד: שי, ג (ב' ע. שגבו מא' מהם חייב הב' להחזיר לו מחצה). שיד, א-ב (בשעה שנתערב אמר מלוה ללוה פוטר אני לך, אם נק' בשעת מתן מעות). שטו, א-ב (אמר לו ערבני אם הוי כפורע חובו של חבירו). שטו, ד (כנ"ל). שטו, ד - שטז, א (גם ע. לאחר אמרינן דבההיא הנאה כו' ולכן ל"ה אסמכתא, ומ"מ צריך קנין). שטז, א (ע. משועבד מדאו'). שטז, א-ב (כשקיבל שטר מחותנו וכ' שט"ע לחתן הוי כלוה ולא רק ע"ק). שטז, ג - שיז, ב (שתובע שיוציאנו מערבויותיו או שהלוה נתן לערב לפרוע והמלוה עדיין לא תבע והערב אינו רוצה להחזיר. חילוק אם יש חשש גדול שיתבעו ממנו ואם מתחלה האמינו הערב על הודאי).

עיי"ע מלוה ולוה.

ערב קבלן

או"ח: מה, ה (כשלדידי' לא מצי תבע אם יכול לתבוע מע"ק. ע"ק וע. שלוף דוץ).

חו"מ: טז (מת לוה אם יכול מלוה לגבות מע"ק בלי שבועה ואם יכול לגבות קודם שגדלו ואם יכול להוריש החוב לבניו). טז, א (אם יכול להיות ע"ק לישראל שלוה מנכרי ברבית או לנכרי שלוה מישראל ברבית). טז, ג (כשהלוה טוען פרעתי אם הע"ק חייב. סתם ערב שבש"ס אינו כולל ע"ק). טז, ד (כשהלוה רצה לפרעו זיבורית אם יכול לגבות מהע"ק מבינונית. חילוק בין ע"ק לכתובה או לבע"ח).

חידושים: קנב, ב (כנ"ל). קס, ד (אם הע. משתעבד במה שאין הלוה משתעבד, כגון שמת והניח יתומים קטנים, או שהלוה טוען פרעתי).

קנין

חו"מ: נט (ע. היוצא אחר חיתום שטרות אם צריך ק.).

פס"ד: שטז, א-ב (כנ"ל).