<h5>מילה</h5>

פס"ד: רעח, ג (אם יש חיוב כרת על האב).

עיי"ע לשון (מילה).

ברכה

יו"ד: ר (נוסח הב. במ. גו"ע שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שו"א. ואף דקאי על התורה, מ"מ גם התורה תלוי' במ. כמבואר בכ"מ. גם נוסח חוק בשארו שם הוא, שהמ. היא ראשית החוקים שעלי' נא' אם לא בריתי גו' חקות שו"א לא שמתי).

הטפת דם ברית

פס"ד: רעט, א-ב (מל בלילה, תוך ח', נתגייר כשהוא מהול, נולד מהול).

חולה

פס"ד: רעט, א-ג (תינוק אדום שנבלע דמו, אם נותנים לו ז' ימים. ביציו נפוחים בלידתו והוסר הניפוח). רעט, ד (אבי האם הי' לו חולי רזון ומת בילדותו. לדחות לשבוע שבועיים).

משוך ערלתו

יו"ד: רא (מ. היינו שנדבק ואסור רק מדרבנן, בחופה רוב העטרה אם צריך לתקן). רב, ח (היינו שהי' מהול תחלה ונמשכה).

חידושים: נה, ב (אחר שנחתך ומ. העור שלמטה מהעטרה. אם מעכב אכילת תרומה).

מתו אחיו מחמת מילה

יו"ד: שמו (מאמ"מ מהיכן למדו שימתינו עד שיגדיל וימולו אותו. אם הוא גם בראו באחיו שנבלע דמן ומתו. אם רשאי לימול עצמו בדאיכא סכנה).

אהע"ז ח"א: כה (ידעו באחיו שנבלע דמם אם מחזקין מקטנים לגדולים שלא ימולו השלישי גם כשהגדיל. תלוי במחלוקת מועד לקטנים אם מועד לגדולים). כז, ו (כנ"ל).

חידושים: קלד, ד - קלה, א (אם מחזיקים מקטנים לגדולים). ריג, ב (כנ"ל).

נולד מהול

יו"ד: רב, ו (אם סגי שנראה מ. רק כשמתקשה).

פס"ד: רפ, ג - רפג, ב (כנ"ל). רפב, ד (כשהעור מחפה העטרה אלא שכשמעבירים העור ע"י הידים כל העטרה מגולה).

נראה אינו מהול

יו"ד: רא (כשחזר העור וכיסה אפי' בדבוק הוא מדרבנן. מתני' דמשום מראית העין, מחלוקת אם מיירי בנראה מהול וצריך לדחוק או בלא נראה מהול וצריך לחתוך. בנראה מיעוט העטרה בעת שנתקשה אם צריך לתקן. חילוק בין מסורבל שרק מכסה למשוך שנדבק). רב, ה (נראה מיעוט העטרה. פי' נראה ואינו נראה). רב, ו (מסורבל צריך לחתוך עד שתתגלה כל העטרה או סגי בשליש. תחלת מ. אם סגי שתתגלה העטרה בעת קישוי). שמז (חזר עור הפריעה וכיסה הערלה). שמח-ט (כנ"ל. אם אין צער לתינוק צריך לדחוק העור לאחוריו. אם נדבק ויש צער ונכסה כל החוט צ"ע. ומהרי"ל התיר גם בזה).

חידושים: נה, ב-ג (בעל בשר שלא תיקן אם מעכב אכילת תרומה). נו, ד - נז, א (כשא"נ מהול כשמתקשה מתקן באיזמל. כשנראה מהול כשמתקשה אם צריך לדחוק).

פס"ד: רפ, ב (כשנראה מהול כשמתקשה דוחק אבל א"צ לתקן באיזמל). רפ, ג - רפג, ב (לא נימול כראוי ונראה מהול רק כשמתקשה. מסיק דאם כשמתקשה נראה מהול לגמרי סגי אף בלא נימול כראוי ואם כשמתקשה נראה מהול קצת סגי רק בנימול כראוי, ובפרט כשיש ס' שמא נימול כדין, וגם יש לצרף שיטת האומרים דכיון דעכ"פ בעת הפריעה נפרע לגמרי לכן סגי בנראה מהול קצת כשמתקשה). רפב, ד (אם בעל בשר ומסורבל היינו הך).

ראה לעיל אצל משוך ערלתו.

עטרה

יו"ד: רא [כג, א] (ע. היא הבשר או החוט). רב, ב (כנ"ל). רב, ד (כנ"ל). שמח-ט (כנ"ל).

פס"ד: רפב, ג-ד (רוב גובה פי' גם אם חופה גובה החוט ומקצת גובה הבשר).

פריעה

יו"ד: רב, ז (לא ניתנה לאברהם או שלא הי' זקוק לפ. שנתמעכה. החידוש במל ולא פ. כאילו לא מל. עור הפ. מסתיים למע' מעור המ.).

חידושים: נד, ד (צ"ל גזירה וחיתוך או סגי בפריעה). נה, א (חתך מעט ותיקן ע"י פריעה). נה, ג (עור הפ. אינו מכסה אלא ראש הגיד). נה, ד (עור הפ. שנתמעך באברהם ע"י דרך ארץ). נה, ד - נו, ב (פרע ולא מל או השאיר ציצין המעכבין). נו, א (אם נצטוה אברהם על הפ.). נו, ב (אם ציצין שלו מעכבין. כשאח"כ חוזרין ומכסין). נז, א-ב (כנ"ל).

ציצין

יו"ד: רא [כד, א] (צ. המעכבין של עור הערלה או עור הפריעה. נשארו צ. מעור הערלה שנפרעו ע"י הפריעה אם מעכב). רב, א-ג (כנ"ל). רב, ז-ח (כנ"ל). רב, ט (עור הפ. מסתיים למע' מעור המ. ולכן יכול להיות צ. מעכבין אחרי פריעה). רב, י (צ. דעור הערלה או דעור הפריעה. ומסיק בנשארו צ. שנפרעו ע"י הפריעה אם כשמתקשה העטרה מגולה סגי). רג (כנ"ל, בפרט בס' אם נימול בתחלה כראוי).

חידושים: יח, א (צ. שאין מעכבין ופירש אם חוזר). נה, ג (אי סגי בחתיכת העור המכסה העטרה בשעה שמתקשה). נה, ד - נז, ב (פרע והשאיר צ. המעכבין). ריד, ג (צ. המעכבין של עור הערלה או עור הפריעה. נשארו צ. מעור הערלה שנפרעו ע"י הפריעה אם מעכב). רפ, א-ג (צ. מעור הפריעה אם מעכבין מה"ת). רפג, א (כשהעור מחפה העטרה אלא שכשמעבירים העור ע"י הידים כל העטרה מגולה).

צרעת

חידושים: נד, ג (מ. בצ. לא נק' מצטער כמו בכאיב עיני').

שבת

או"ח: צד (אין מלין בש. אלא כשי"ל שהוא בן ט' או ודאי בן ז' וגמרו סימניו).

אהע"ז ח"ב: שטז, ה-ח (הטעם דבנגמרו סי' ס' בן ט' מוהלין וס' בן ז' ס' בן ח' אין מוהלין בש. דיצאה מרוב נשים יולדות לט'. בלא נגמרו סי' לא סמכינן על ממ"נ שבגמ' דשינויא בעלמא הוא). שיז (כנ"ל).

פס"ד: יז, א-ב (נגמרו סימניו ס' בן ח' ס' בן ט' מוהלין בש. ס' בן ז' אין מוהלין. ודאי בן ט' ולא נגמרו אין מוהלין).

תרומה, אכילת

יו"ד: רב, ד (אם א"ת חמור מצורך תיקון המ. או קל ממנו).

חידושים: נה, ב-ג (בעל בשר שלא תיקן ומשוך אם מעכב א"ת).