<h5>חמץ</h5>

עיי"ע הגעלה. משכון. פסח. תערובות.

חידושים: סו, א (נתינתו בשעה ששית לפני חולדה. מכירת כותח ל' יום קוה"פ). רח, ג (כנ"ל).

אורז

או"ח: נז, ה (כשמערבין קמח א. וחטים בא לידי ח. מטעם גרירה או דהוי בנותן טעם).

אחריות

חו"מ: א, ג-ד (אם המקבל א. על ח. נכרי חייב מטעם דבר הגורם לממון).

פס"ד: יז, ג - יח, ב (דיני נכרי שהפקיד ח. אצל ישראל וקיבל עליו א. או ישראל שהפקיד ח. אצל נכרי, מתי חייב לבערו).

איסורו בהנאה

אהע"ז ח"א: קי, ה (בעלות באסוה"נ. חילוק בין ח. לקונם לגבי ירושה).

פס"ד: כה, א - כו, ג (נכרי שטחן ואפה דגן של ישראל שלא מדעתו, יכול לקבל דמי הדגן שהזיקו או או' דמי ח. הוא לוקח).

בדיקת חמץ

או"ח: מה, א (בשוכר, ג' שיטות בפעולת מסירת מפתח. במוכר). מז (בחדר הנמכר עם החמץ לנכרי). צז (כנ"ל). קטז (כשקרא ק"ש אם יבדוק לפני תפלה).

אהע"ז ח"א: עח, ג (בתחלת הלילה כשיש עדיין קצת אור היום).

חידושים: רז, א (הטעמים שצריך ב. וביטול. אם צ"ל בתחלת הלילה). רז, ב (במקום שאין מכניסין סומכין על החזקות). רז, ג (לא בדק, אם בודק ביו"ט עצמו). רז, ד (מה שמשייר צריך להצניע. אם כך הוא קודם ב. כשנטלתו חולדה בפנינו היכן צריך לבדוק).

פס"ד: יז, ב-ג (ב. וביטול ח. שיטות הפוס').

ביטול חמץ

פס"ד: יז, ב-ג (ב. ובדיקת ח. שיטות הפוס'. ב. לח. ידוע). כט, א-ב (אם ח. הנמכר הוא בכלל ב.). לב, ג-ד (כנ"ל. אינו מועיל רק מטעם שדעתו לחזור ולזכות בו).

ביעור חמץ

פס"ד: יז, ג-ד (יצא תוך ל' ונזכר שיש ח. בביתו אם צריך לחזור ולבער).

הגעלה

או"ח: נא-ג (ה. כלי יי"ש לעשיית יי"ש לפסח). קא-ד.

בל יראה וב"י

או"ח: צו (ח. שאינו ידוע).

חידושים: סו, א (כנ"ל).

פס"ד: שמז, א (בתערובות חמץ. שיטות הפוס').

זמן איסורו

חידושים: רז, ד - רח, א (דינו אחר שעה ששית מה"ת. שיטות הפוס'). רח, א-ב (אם זמן איסור אכילה הוא שעות זמניות).

חומרות

יו"ד: רפד (ח. שהחמירו בפסח לא להקל מטעם הבו דלא לוסיף, כשהיינו הך).

חטה בקועה

או"ח: נח (ג' ח"ב במצה. פירורי לחם במצה). נט (אם איסור מכירתו דוקא באינו ניכר).

חליטה

או"ח: נו (בקטניות).נז (בחטים).

יי"ש

חידושים: סז, א-ב (אם משקה היוצא משעורים כמותו והוי טעמו וממשו).

יי"ש לפסח, עשיית

או"ח: נא-ג. קא-ד.

לתיתה

או"ח: נד (ל. וכיבוס. נתבקעו וקרובות להתבקע. בתערובות. בחטים ובשעורים. שיטות הפוסקים).

עיי"ע מצות.

מי פירות

או"ח: נז, ו (אם הוי עי"ז ח. נוקשה. בקלוי אם חוששין שיצאו מים מהשבלים בעת הקלי').

מכירת חמץ

או"ח: לא, ד (הערמה, ע"ק). מד (בלא מסירת מפתח). מה, א-ג (כנ"ל. במוכר בע"ק יש להקל). מה, ב (מחלוקת הב"ח ומ"ב אם צריך להחמיר או להקל בקנינו. מוכר מפני רעתה). מה, ד (כשלא פירש המקום והחמץ). מה, ה (כשאינו יכול לתבוע האחריות מהנכרי רק מהערב. בתיקון אדה"ז לא הוי רק ע"ק כ"א ערב שלוף דוץ. פירוט המינים בשט"מ). מו (ח. שבא לידו אחר שעשה הרשאה למ.). מח (לכתוב רשימת המינים. אם ח. הנמכר בכלל ביטול. הערמה). מט (מ. האטקופ). מט, א-ב (בדבר מועט כשדעתו להחזיר. מתנה ע"מ להחזיר). ק (כשהמשרתת שלחה יד בחמץ הנמכר). הוספות: יד, א (יי"ש שמכרו לנכרי). טו, א (מכירה ליהודי בע"ק).

חידושים: קיט, ג-ד (אם מהני קנין דרבנן). קמח, ג (שיטת הראשונים דל"מ זקף עליו במלוה).

פס"ד: כח, א - כט, א (איזה קנינים עושים במ"ח). כט, א - לא, א (אי מהני קנין דרבנן). כט, א-ב (אם סגי בקנין שאינו גמור מטעם גילוי דעת שאינו רוצה שיהי' הח. שלו). לא, א (אם סגי מטעם שהחמץ אינו ברשותו והתורה אוקמא ברשותו כו'). לא, ב-ד (אע"פ שהנכרי יודע שאין הקנין אמיתי רק להפקיע האיסור). לא, ג-ד (כשלא מדד אם הוי כמו האחריות על הישראל, שאם יאבד לא ישלם). לב, א (שכירות החדר יום לפני ער"פ, בער"פ ישאילם, שלא ישתכר באסוה"נ).לב, א-ב (הטעם שהצריך אדה"ז ע"ק על החמץ ושכירות על הבתים). לב, ב (ריבוי הקנינים לרווחא דמילתא. מסירת המפתחות). לב, א-ג (לעבד כנעני לא מועיל, רק לגר תושב).

ראה לעיל אצל ביטול חמץ. עיי"ע זכיה.

מרדה

או"ח: סא (מ. של חמץ אוסרת כל המצות. בס' חמץ יש לאסור רק מצה א').

משכון

פס"ד: יח, ג - יט, ב (דיני ישראל שהלוה לנכרי על ח. ונכרי שהלוה לישראל על ח. והגיע הזמן ולא פרעו). יח, ג (שעבד ולא משכן קנה הנכרי אבל האחריות על הישראל).

נ"ט בנ"ט לפני הפסח

או"ח: סא (ג' נ"ט או בנטל"פ או בס' חמץ יש להתיר).

נכרי, משועבד לישראל

או"ח: צט (חילוק בין נאפה בתנור ישראל לחוק הכומרים. שילם לישראל חביות יי"ש שכר עבודתו. גזלן שהחזיר אחה"פ). ק (טעם האיסור גבי תנור של ישראל כו').

נפסד מאכילה

חידושים: סו, א-ב (חרכו. נמ"א כלב אם מותר באכילה). רח, ג (נמ"א אדם קודם זמנו. חילוק בין ח. לנבלה ולטומאת משא. חילוק בין נמ"א כלב לשריפה שנעשה פחמים. חילוק בין ח. של ישראל לח. של נכרי).

ערב פסח

או"ח: צח (יי"ש בער"פ אחר חצות).

צוקער

יו"ד: רפד (חומרא שלא לאכלו בפסח. גם הסיראפ).

קאצ'עלקעס

או"ח: סא (כשנתחמצה, אם יש עלי' עיסה אוסרת מצה א', ואם נקי' צונן בצונן אינו מפליט).

קטניות

או"ח: נו (שמן שומשמין בשעה"ד. מקור לגזירת ק. מדין קמח אורז דוחן ועדשים. או מטעם דאתי לאחלופי. להקל כשאופין הק. לפני הלתיתה).

קלוי

או"ח: נו (בקטניות). נז (בחטים). נז, ה (כשמערבין ק. בשאינו ק.). נז, ו (אם חוששים שיצאו מים מהחטים והוי מי פירות).

שמרי יין

או"ח: קה (עיסה שנתחמצה ע"י ש"י שנתייבשו).

שעבר עליו הפסח

פס"ד: יח, א-ב (נכרי שהפקיד אצל ישראל ועעה"פ אם נאסר בהנאה). כב, א - כד, ד (ח. שישראל ונכרי שותפים בו). כז, א-ב (ח. של נכרי שהי' מופקד אצל ישראל באחריות ועעה"פ אם נאסר בהנאה).

שרויה

או"ח: נח (לזקנים להתיר שישהו פחות משיעור מיל).

שריפת החמץ

חידושים: סה, ד (אם מותר לשרוף הטהורה עם הטמאה בשעה ו').

תולין

יו"ד: קנז, ד (חילוק בין ב' בתים וצבור ח. ועכבר לדין אין תולין כתם בכתם).

פס"ד: ריב, ג - ריג, א (כנ"ל).

עיי"ע תולין.

תערובות

או"ח: נא-ב (טעם חמץ שנתבטל בס' קודם הפסח). קטז (מלוחים סתם, ע"י שישרנו וידיחנו לפני הפסח).

יו"ד: כ, ה (לסניף מצרפים הדיעה שחמץ בטל בס').

אהע"ז ח"ב: רלד, ו (כנ"ל).

חידושים: סז, א (כותח - טעמו וממשו). סז, ג (איסור מחמצת בליכא כבכא"פ וליכא ס' ואכל כזית).

פס"ד: יט, א - כ, ב (דיני ת. ח. קוה"פ). יט, א-ב (קיוהא בלא טעם חייב מלקות על אכילתו בכזית בכא"פ. צ"ע אם יש איסור מה"ת עד ס' כמו בנ"ט). יט, ג (מב"מ פחות מס' אסור לאכול מד"ס ולבער רק מחשש תקלה). כ, ג - כב, ב (דיני ת. ח. בתוך הפסח). כא, ג-ד (ב' טעמים לאסור סתם דגים מלוחים). לג, ג - לד, א (דיני חטים שנפל עליהם מים). לד, ב (דבש ופירות יבשים של א"י). לד, ג - לה, ד (תבשיל שנמצא לתוכה חטה). לה, ג (חטה לא בקועה בעיסה בה"מ או כשיש עוד ס' דמזמן לזמן מותר למכור). שמז, ב-ד (שיטות הפוס' בכותח). שמז, ג-ד (כותח ל"ח כבכא"פ כי הוא רק לקיוהא או כי א"א לאכלו בלי שהי'). שמז, ד - שמח, א (אם יי"ש נק' קיוהא בלבד או משקין היוצאין מהן כמותן ונתערבו במים שאין להם טעם בעצמן).

עיי"ע מצות.