<h5>כללי הפוסקים</h5>

או"ח: ד, א (סה"ת תרם כו' של רבו הר"י). ט [טו, א] (ל' ושמא שבפוסקים אם אפ"ל דהיינו אפי' לכתחלה). יח, ד (אדה"ז בשו"ע - בכ"ד חזר בו מפני שנסמך יותר מדאי על המ"א). לז (הכרעה, כשהאוסרים והמתירים מזכירים שניהם. הלכה כדברי המכריע רק במשנה כו' או גם בפוסקים). מ, ד (הירושלמי מכריע כאביי נגד רבא וכריא"ז נגד התוס'). סא (שמעתי ב' רבינו הגדול כו' אין למדין הלכה מפי השמועה).

יו"ד: צט, ה (מאי דאשכחן גאון לאיסור כו' קשה לסתור דברים המפורשים להדיא). קכו, א (היכא שהסברה אינה מקובלת אמרינן ששא"פ שלא חילקו מסתמא חולקים ע"ז). קנא, ד (כשכ' ועוד טעם להיתר י"ל שמותר גם כשלא שייך הועוד). קנה, ג (דברי הסמ"ג לקוחים מסה"ת שקדם לו). קצז, ז (אם סומכים איחיד נגד רבים בשעה"ד. יחיד ורבים רק לשעה, ואם ב"ד אחר מסתבר לי' דעת היחיד יוכל לפסוק כותי'). קצז, ח (ס' פלוגתא עדיף משאר ס' דאלו ואלו דא"ח, ולכן עשה כדברי המיקל עשה אפי' בדאו'). רי, ג (אין מוסיפין וגורעין בס"ת ע"פ המסורת ואגדות רק מה שבא בגמ' בעיקר דין). רי, ו (ל' צריך ולא יכתוב שבהל' סת"ם אם הוי אפי' בדיעבד). ריא (אין מוסיפין וגורעין בס"ת ע"פ המסורת כו'). ריח [לז, ד] (בדרבנן בשעה"ד סמכו על היחיד במקום הרבים). ריח [לח, ד] (מנהג עוקר הלכה). רמז [ג, א] (בשו"ע מביא דיעה העקרית תחלה והב' בל' י"א). רסו, י (הרמב"ם דרכו לתפוס ל' הגמ'). שלו, א (כנ"ל). שלו, כג (מה דאשכח בפסקי גאונים לאסור בפי' ודייקינן מדברי פוסק אחר להתיר קשה לסתור דברים המפורשים אף בדרבנן).

אהע"ז ח"א: כא, ב (מחלוקת הראשונים בגירסא בש"ס הוי כס' השקול). מט, ה (ס' פלוגתא עדיף מס' דתרי ותרי). מט, ו [ע, א] (כנ"ל). נה, ז (כנ"ל). צג, ז (הריטב"א כותב רבינו בשם רבו הכוונה לרמב"ן). קיב, א (אין לאמר קים לי כפלוני הגאון היכא דכל ישראל חולקין עליו). קלט, ב (קשה לסתור דברים המפורשים לאיסור בפוסקים עפ"י דיוק בפוסק אחר).

אהע"ז ח"ב: קסה, ד (צריך שבפוס' אם הוא רק לכתחלה). קצ, ד (קשה לסתור דברים המפורשים לאיסור בפוסקים עפ"י דיוק בפוסק אחר). רס (בשו"ע דיעה הא' עיקרית). ער, ה (לחוש למיעוט הפוס' בגיטין וקידושין). רצא, ז (פלוגתא דרבבתא עדיף מתרי ותרי). רצא, י (כשפוסק א' מסופק וא' פשיטא לי' אין ס' מוציא מידי ודאי. חילוק אם המסופק הוא בתרא. ב' ס' דפלוגתא אם הוי ס"ס. אם סומכין בדאו' על רוב פוס' המתירין). רצה, י (ס' פלוגתא עדיף מתרי ותרי). שה, א (מוחזק יכול לומר קים כמיעוט פוסקים אבל א"ל קים לי נגד פסק המחבר ורמ"א). שו, ב (בפלוגתא דרבוותא כשבטל הטעם סמכינן אמאן דמיקל). שז, ו (אין להעמיד יסוד על דקדוקים חלושים בדברי פוסק א' נגד פשט לשון הגמ'). תה [לא, ב] (יש לילך ודאי בתר התשו' יותר מהפסקי' כי מעשה רב). תנה (אין לסמוך על הקיצורים [הגהת רמ"א] אם לא לעיין בשרש ומקור הדין).

חו"מ: יב, ג [טז, ב] (ל' המשנה אם יש עדים אם יש לפרש אפי' ע"א). לא, ו (א"ל קים לי נגד הש"ע). מג [נ, ג] (י"א וי"ח ברמ"א, העיקר כדיעה הראשונה). מט, ד (אם יש לפסוק כרמ"א נגד רש"ל. אין למדים מל הכללות).

חידושים: ד, ד (אם יש לדייק מל' אפילו, דכ"ה גם בלא"ה). ה, ד (קשה לסתור דברים המפורשים לאיסור בפוסקים עפ"י דיוק בפוסק אחר). נד, ד (אין להביא ראי' מדברים העולים ע"פ כוונת איזה מקובל). נח, ב (אם י"ל דחייב היינו מדרבנן). קלד, א (אם יכול המוחזק לומר קים לי כמועטים נגד מרובים. נגד בעלי השו"ע. נגד אחרונים שראו את הראשונים). רכב, ג-ד (אין לתפוס תרי חומרי דסתרי אהדדי).

פס"ד: לה, ג-ד (ס' פלוגתא עדיף משאר ס' מ"מ כשנהגו כדיעה האוסרת גרע יותר). רפ, ג-ד (ל' צריך אינו אלא לכתחלה).