<h5>הרהור</h5>

או"ח: ב, ג (אם הוי כדיבור, בלשמה, בתרומה וקדשים, בפגול, כשמעשיו מוכיחים על מח', בשומע כעונה. הוציא בשפתיו ולא השמיע לאזניו).

אהע"ז ח"ב: קנח, א (הוציא בשפתיו ולא השמיע לאזניו. חילוק בין ק"ש שנאמר בו ודברת לשא"ד). קנח, ב (בתרומה וקדשים ונדרי הרי עלי וערכין מועיל גמר בלבו, ולכן מועיל גם רומז באלם).

חידושים: קצה, ב (שומע כעונה כנגד הערוה).

פס"ד: שמב, ג (שומע כעונה עדיף מה.).

עיי"ע דברים שבלב. רמיזה.