<h5>מיגו</h5>
אהע"ז ח"א: קז, ד (מ. לע"ה שאין הטענה גלוי' לו. מ. גרוע בצירוף חזקת הגוף). קכב (מ. מטענה גרועה).
אהע"ז ח"ב: רפט, ט (מ. גרוע בצירוף טענה מהני. ברי ושמא בצירוף מ. גרוע מהני אפי' להוציא).
חו"מ: יא (אם או' מ. לחייב את שכנגדו שבועה. מ. לאפטורי משבועה). יב, ג [טז, ב] (מ. עדיף מע"א. ל"מ לאפטורי משבועה). נה [ו, ד] (כשבטענה הב' לא הי' נאמן. מ. שי"ל שלא הודה בפני עדים והעדים אינם לפנינו).
חידושים: צא, ג (כשבההיא טענה לא הי' נאמן. בברי ושמא מהני). צג, ב (טענות גרועות דל"מ מ. אם מועיל מ. לבטל שטר שאינו מקוים, לעשות עצמו רשע. חילוק בין העדים ללוה). קלה, א (לא מהני גבי נזקקין לתובע תחלה).
פס"ד: דש, ג (כשבאו עדים אח"כ. בהוחזק כפרן. בשבויה). שלה, ד (כשאין המ. טוב).
עיי"ע קנינים (מיגו דזכי).
בדדמי
חו"מ: נה (בשכיר. במלחמה). עה (כשחושב שאו' אמת א"א מ.).
חידושים: ריט, ב (חילוק בין שכיר למלחמה).
עיי"ע עגונות (בדדמי).
הפה שאסר הפה שהתיר
אהע"ז ח"א: מז, ד (אשה שהולכת בצעיף אם נאמנת לומר מת בעלי במ.).
אהע"ז ח"ב: שב (אשה שהולכת בצעיף אם נאמנת לומר גרושה או אלמנה אני). שב, ה (תלוי במחלוקת דמ. למפרע שמפרשת דבריה, שהולכת בצעיף כיון שהיתה א"א ונתגרשה. ומסיק להקל כשבאה ממקום קרוב דמירתתא או שהביאה כתב ראי' שאינו מקוים).
מיגו במקום חזקה
אהע"ז ח"א: לג, ו [מה, ב] (מ. נגד מנהג). קז, ג (תלוי איזה חזקה).
אהע"ז ח"ב: קמה, א [א, ב] (חילוק בין מ. לבידו). רפט, ד (מ. במקום מנהג).
פס"ד: שיא, א-ב (תלוי איזה חזקה).
מיגו במקום מנהג
חידושים: יט, ג-ד (חילוק אם כן נוהגים כולם או רובם).
מיגו במקום עדים
אהע"ז ח"א: לג, א (בע"א אומר נתגרשה וע"א אומר לא נתגרשה אם בעי הוה שותק ולא הי' אומר שנתקדשה, אם הוי מב"ע).
אהע"ז ח"ב: רעא, יב [כט, ד] (כשאפשר לתרץ דיבורו שאינו נגד העדים. נגד רג"ל ואנן סהדי הוי כנגד עדים).
חידושים: קנ, א.
מיגו דהעזה
אהע"ז ח"א: קכא, ה.
מיגו להוציא
חו"מ: כא (כשמודה שאכלה ג"ש אלא שאכלה בגזל ומ. שהי' טוען שלא אכלה ג"ש). נה (בצירוף ברי ושמא, בצירוף חזקה).
חידושים: צב, ד (בצירוף ברי ושמא).
מיגו להכחיש העד
אהע"ז ח"א: לג, ה (כשיצטרך לישבע נגדו וכשלא יצטרך. מ. במקום ב' עדים המכחישים זע"ז או שהיו מאמינים לו נגדם מטעם אחר). לג, ו [מד, ג] (כנ"ל).
חו"מ: עה [כב, א] (כשלא יצטרך לישבע).
חידושים: צב, ד.
מיגו למפרע
אהע"ז ח"ב: שב, א-ד (אמרה א"א הייתי וגרושה אני אם נאמנת אחר כדי דיבור או דהוי מ"ל. חילוק אם מפרש או עוקר דבריו הראשונים, כגון שאמר מכרתי וחזרתי ולקחתי ממך, וחילוק אם הוי הודאה גמורה או רק עשאה סי' לאחר).
חידושים: רמ, א-ב (אחר שהוציא השטר בב"ד טען פרוע והמ. אינו קיים עתה). רמ, ג (כשמפרש דבריו הראשונים).
מיגו מאיסור לאיסור
חו"מ: ו, ו (מאל"א אבל לא ממעשה לאיסור).
מיגו מממון לממון
חו"מ: נד.
נסכא דר' אבא
אהע"ז ח"א: לג, ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.