<h5>קנינים</h5>

או"ח: מה, ד (ק. שאחד מהצדדים יכול לחזור ולא השני). מה, ה (משחק בקוביא אם הוי אסמכתא).

אהע"ז ח"א: רצג (כשאמרו רבנן לא ליזדבן מתי מהני הק. ומתי לא). שמה, י (צ"ל מדעת המוכר דוקא, אף שנגמר המקח).

אהע"ז ח"ב: רפד, ג (צ"ל מבורר בשעת הק.). רצג, א (כשהנפקד מהמוכר קיבל עליו לזכות לקונה).

חו"מ: ח, ה-ו (כשכותב באופן היותר מועיל מתקנינן ללישני'. כשרואים שגמר בכל לבו מהני לתקן לישני'). טו (כשמתבטל הק. לחצי בית אם מתבטל לכולו). כז, ח (באומנין התחלת המלאכה הוי ק.). מג (כנ"ל). נח (כשמתבטל הק. לחצי בית אם מתבטל לכולו). נט (אם צריך ק. לערב אחר חיתום שטרות. בע"ק. בשלוף דוץ. כשההתחייבות בלי אם ואין בו אסמכתא. כשהתחייב דרך עיסקא). ע, ד (ע"י שליח. ע"י הבעלים הנותנים לכהן שיש להם טובת הנאה והוו שלוחי דרחמנא. ע"י הגבאים שהם יד עניים). פ [כז, ב-ג] (תנאי שבממון קיים, מתנה לקנות בקנין כסף קנה ובשאר קנין דל"מ לא קנה). פא (כנ"ל).

פס"ד: שטז, א (דברים שמתחייב בלי ק.). שטז, א-ב (אם צריך ק. לערב אחר חיתום שטרות. בע"ק. בשלוף דוץ. כשההתחייבות בלי אם ואין בו אסמכתא. כשהתחייב דרך עיסקא). שנג, ב (מקנה הלוואתו ע"י ק. חוב שיש לו על נכרי ברבית).

עיי"ע דבר שאין בו ממש. דבר שאינו ברשותו. דבר שלא בא לעולם. מתנה. ערב (קנין). צוואה.

אגב

או"ח: מה, ד (בקרקע שאינו מסוים).

חו"מ: מה [נב, ד] (אי מהני בשכור).

חידושים: רלז, א-ב (כנ"ל). רלט, ד (כנ"ל).

פס"ד: כט, א (אם הוא מדאו').

אודיתא

חו"מ: כ, ב (חילוק בין א. לכותב בל' שמתחייב עתה. אם חייב אני לך הוי א.).

אסמכתא

חו"מ: ח, ד (בדלא גזים, באומר שאם ימכור לא ימכור אלא לו, אם הוי א. כשהוא בדרך קנס). כז, א (התנו קצבים שאם א' ישחוט ביומו של חברו יקרעו עורו. כשעשה מעשה נגד התנאי ל"ה א.). כז, ב (בההיא הנאה דצייתי אהדדי ל"ה א.). כז, ח (חילוק בין א. לתנאי).

חידושים: רסח, ד (כנ"ל. מצד חומר הענין גמר ומגרש).

פס"ד: יח, ד (משכון של"א מעכשיו הוי א. ואפי' הגיע זמנו לא קנה. וכן אם א' אם לא אעשה דבר פלוני יהי' שלך). שכא, ב (הלוהו על שדהו וא"ל אם אין אתה נותן עד ג"ש ה"ה שלי ואין השדה שוה יותר ולא גזים). שכא, ג (בס' השקול אם ינצח ל"ד לא. אם דמי לברירה. כשאין בידו כלל). שכא, ד - שכב, א (בידו ולא בידו). שכב, ב (א. מדאו' לא קנה). שכב, ג-ד (שיטת הרמב"ם דגם בתנאי דלא הוי א. מועיל רק כשנתן בתור קנין מעכשיו). שכג, א (במחילה). שכג, ב (אם קני מדאו'). שכג, ב-ג (מעכשיו מבטל א. משא"כ קנו מידו, כי ק. מהני שהתחלת הק. הוא מעכשיו, וכדי שלא יהי' א. צריך שגם סיום הק. יהי' מעכשיו, והיינו באומר מעכשיו ע"ת שיעשה לאחר ל"י). שכג, ג (א. בלשעבר. דבר שאינו מסויים גרע מא. ול"מ בו מעכשיו וק. בב"ד חשוב).

עיי"ע משחק בקוביא.

את וחמור

פס"ד: שנב, ד (המקנה דשב"ל ודשלב"ל. בק"ס קרקעות ומעות).

אתן

חו"מ: לב, א (ראיות מהראשונים דמהני. כשכ' ל' מתחייב ליתן מהני לכו"ע). לב, ב-ה (ראיות דמהני מיד שלא יוכל לחזור וחל החיוב גם כשמת).

בההיא הנאה דצייתי אהדדי

חו"מ: כז, א-ב (מה"ט מהני בלא ק. ואף בדשלב"ל ובאסמכתא, בערב בגורל בדברים הנקנים באמירה ובשותפים). כז, ה (שיטת הרמב"ם דבשותפים לא מהני). פ [כז, א] (רק בקידושין ובערב ואין למדין לשא"ד). פא (כנ"ל).

דבר שאינו מסויים

או"ח: מה, ד-ה.

פס"ד: שכג, ג (גרע מאסמכתא, ול"מ בו מעכשיו וק. בב"ד חשוב).

דברים

חו"מ: ח, ב (המקנה דבר שאין בו ממש הוי ק"ד). ח, ד (כשהל' מורה רק על ד. לא מהני הק. אבל כשהל' משתמע לתרי אנפי מהני הק. לומר שהקנה דבר שיש בו ממש).

חידושים: רמה, ב-ד (קיבל עליו קו"פ לדון ולהעיד. אם מפרשים דבריו באופן שיש בו ממש. אתן לך).

פס"ד: שנג, ג-ד (ידור פלוני בבית זה. יקח פירות).

עיי"ע דבר שאין בו ממש.

דברים הנקנים באמירה

חו"מ: כז, א-ב (בההיא הנאה דצייתי אהדדי).

דרבנן

יו"ד: רלג-ד (אם מהני לדאו'. חילוק בין ק. קטן לק. סיטומתא). רלד (ק. מעות, שדרבנן מחליש הק, דאו' אם מהני לחומרא).

חידושים: קיט, ג (אם מהני לדאו').

פס"ד: כט, א - לא, א (כנ"ל). כט, ב (בגיטין ובקדושין). כט, ג (קטן בלולב). ל, א-ד (כשמדאו' קונה ומדרבנן אינו קונה. מ"מ המוכר קנה המעות ויכול להחזיר אחרים ולכן מעל הלוקח). שטז, א (מהני לדאו').

ראה לעיל אצל כוונה. עיי"ע חמץ (מכירת ח.).

הגבהה

אהע"ז ח"א: קיב, ה (שנים שהגביהו טלית אם היינו דוקא כשכ"א מתכוין שיזכה גם חבירו, מטעם המגביה מציאה לחבירו. כשכ"א משתדל שישאר רק בידו בודאי לא נק' שכ"א הגביה חצי. מה שתפוס בידו קנה).

אהע"ז ח"ב: דש (אם סגי שאוחז בידו או בענין ה. טפח או ג"ט. חילוק אם ידו סמוכה לארץ ואם מחזיקו בידו ממש או בחוט, או שבולט מידו, או שהשאר נגרר בארץ. חילוק בין שבת לגטין דהעיקר שיהי' משתמר לדעתה).

זכיה

עיי"ע שליחות (זכיה).

חזקה

חו"מ: לא, א (במקום שנהגו לכ' שטר אי מהני בלא שטר ובלא מעות).

חליפין

חידושים: קמג, ב (רק בכלי, ומטלטלין קונין זא"ז הוא מדין משיכה, ועי"ז קנה המטלטלין שברשות חבירו). רלו, ב-ג (אם הזהב הוי פירא מדוע אינו קונה בח.).

ראה לקמן אצל סודר. עיי"ע קדושין (מקדש בחליפין).

חצר

יו"ד: רל (כשהיתה מופקדת אצלו קודם. חילוק בין מקנה לנפקד או לאחר).

חו"מ: לג, א-ב (כשמופקד אצל אחרים וקיבל רשותו מועיל מטעם זכי' או דה"ל כמשאיל לו המקום או מטעם מעמד שלשתן וי"א דל"מ). לג, ב (ח. של שליח האשה בקבלת גט. כשמקנה לנפקד. אם חצר מושכרת ביד אחרים קונה). מה [נב, ד] (קונה למשכיר או לשוכר).

חידושים: קכא, א (ח. של ש"ק). קכה, ב-ג (גם באינו עומד בצד ח. משום ידו, ולכן קונה אף במציאה).

פס"ד: כח, ג-ד (בקטן. בנכרי. משתמרת לדעתו אם הוא משום שליחות או משום יד). שיג, ג (ח. של ש"ק. ח. הבאה לאחר מכאן). שלו, ג (קונה לשוכר או למשכיר).

עיי"ע גטין (חצרה).

כוונה

יו"ד: רל (עודר בנכסי הגר וקסבור שלו הן. חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו. בנפילה ניחא דליקני בד' אמות לא ניחא לי'. חילוק בין חצר לשאר ק. בין ק. דרבנן לק. דאו'. בין כיוון לקנות בק. אחר ללא כיוון לקנות).

אהע"ז ח"ב: קנט (כנ"ל. ג' שיטות: חילוק בין ק. דאו' לדרבנן, בשניהם ל"ק, בשניהם קנה). רפה, ג (חילוק בין כיוון לקנות בק. אחר ללא כיוון לקנות). לא, ב-ג (חילוק בין ק. דאו' לק. דרבנן ובין חושב שהוא שלו ללא ניחא לי' לקנות).

כסף

יו"ד: שמה, י (ק"כ בפועל, אם דומה לעבד שמועיל ק"כ. בפקדון צ"ל בעה"ב תזכה בכסף שלי). שנח (בישראל קיי"ל דאינו קנין ולא נחשב דעת רש"י לספק. בנכרי הוי ספק). קה, ז (לענין שעבוד ומשכון ושכירות מעות קונות).

חו"מ: ל [לה, א] (בחוב הבא מחמת מכר). לט (אי מהני בשכירת פועל. אי מהני כשיש מעות פקדון אצל הפועל).

חידושים: קמג, ב (בחוב הבא מחמת מכר ולא זקף עליו במלוה). קמג, ג-ד (ד"ת מעות קונות, וכשנשרף החפץ באונס אם ההיזק ללוקח. אם המוכר יכול להשתמש במעות. קידש המוכר במעות). קמד, ג (בחוב הבא מחמת מכר ולא זקף עליו במלוה). רלו, ג (כנ"ל).

פס"ד: יח, ג (שעבוד לכו"ע מעות קונות, ועכ"פ בשטר). שכ, ג (בחוב הבא מחמת מכר. שיטת רש"י דהיינו שפסק על הפרה לפני שנתחייב דמי השור, ומ"מ ל"ה חליפין כ"א כ.). שכ, ג-ד (לענין שעבוד אם מעות קונות. רק לר"י מהני ולא לר"ל). שכ, ד (בחוב הבא מחמת מכר וזקף עליו במלוה אם מהני). שכ, ד - שכא, א (הטעם שהנותן מעות על יין לקידוש בע"ש קנה, מדהוי מצוה או מדרגילים העולם לקנות יין לקידוש בע"ש). שכא, א (יתומים יכולים לחזור בנתייקר וא"צ לקבל מי שפרע).

ראה לקמן אצל מעות.

מחוסרי אמנה

יו"ד: שמה, יא (אף שאיסור גמור לחזור כשחזר אם תפס מפקינן). שמה, יב (אם מותר לחזור מחמת יוקרא וזולא, במתנה מרובה, במו"מ. בדברים בלבד בלי מקצת מעות ובלי ערבון).

חו"מ: פא [כט, ב] (כשחוזר לא מהני תפיסה. במתנה מרובה, בעסוקין באותו ענין, כשיש אונאה). פב, א-ה (בדברים. במתנה מועטת. במו"מ דוקא כשנתן עירבון. נשתנה השער). פב, ט (כשיש אונאה).

חידושים: כג, א - כד, ב (כנ"ל).

מי שפרע

יו"ד: שמה, יא (כשחזר אם תפס מפקינן).

חו"מ: כט (שלחו לקנות ושינה מדעת המשלח אם השליח חייב לקבל מ"ש). פב, ב (כשנתן נסכא).

חידושים: כג, ב (כנ"ל).

מיגו דזכי לנפשי' זכי נמי לחברי'

יו"ד: קצח (תרי מ. ל"א ולכן מעשיר לעני לא מהני. אם מהני מ. אף במקום שחב לאחרים ובלא"ה יכול לזכות אף בלי מ. אם מציאה ופאה נק' חב לאחרים. בדעת אחרת מקנה א"צ מ. ואינו חב לאחרים. בעשאו שליח אם קנה. פועל אם קונה לבעה"ב). קצט (בדעת אחרת מקנה צ"ע אם המקנה צריך מ. מסתבר שבהפריש מעות לצדקה ואח"כ זיכה ע"י עשיר לעני דלא זכה. בצדקה אינו נק' חב לאחרים שאין העני יכול ליקח בעצמו).

אהע"ז ח"א: קטז, ג-ד (מ. דבידו לקדשה עכשיו כו' דמי למ. דזכי כו' ועדיף ממ. דאי בעי כו'. מ. מדרבנן לדאו' ל"א).

עיי"ע הואיל.

מסירה

חידושים: קכב, ב (אם אותיות נקנות במ.).

פס"ד: שיט, ד (בהמה גסה).

מסירת מפתח

או"ח: מה, א (לרש"י הוי ק. בשכירות).

מעות

חו"מ: נח (כשלא זקפן במלוה ולא שילם אם המקח מתבטל).

חידושים: קמח, ג (שיטת הראשונים דל"מ זקף עליו במלוה).

ראה לעיל אצל כסף. לקמן אצל עייל ונפיק אזוזי.

מעכשיו ולאחר ל' יום

חידושים: קלט, ד (אם קונה בעומדת באגם).

פס"ד: שכ, א-ב (אם קונה במשיכה בעומדת באגם ובשטר בנתקרע. ספיקא דדינא). שכא, א-ב (לאחר ל"י לא מהני, ואם מתחייב שכשיביא המעות יקנה חל הק.). שכב, ג-ד (שיטת הרמב"ם דגם בתנאי דלא הוי אסמכתא מועיל רק כשנתן בתור קנין מעכשיו. כשאין הענין מראה שקונה עתה צריך מעכשיו. וגם בכסף ושטר ל"מ בלא מעכשיו). שכג, ב-ג (חילוק בין מעכשיו ולאחר ל"י דהיינו שהתחלת הק. הוא מעכשיו, לבין מעכשיו ע"ת שיעשה לאחר ל"י דהיינו שגם סיום הק. הוא מעכשיו. קנו מידו מהני רק באופן הא', ולכן לא מהני לגבי אסמכתא ולגבי נקרע השטר כו').

מעמד שלשתן

יו"ד: קצח (יד גבאי כיד עניים וזוכה להם במע"ש).

חו"מ: כ, ג (דוקא כשיש לו מלוה או פקדון אצלו).

חידושים: קכא, א (כשהמקבל עושה את הלוה ש"ק. בפקדון).

פס"ד: שיג, ג (כנ"ל). שיג, ד (אם יכול הנותן למחול לחזור ולמחול). שיד, א (חילוק בין מס לחוב שלא הגיע זמנם). שיד, ב (אם מועיל בע"כ של הלוה).

משיכה

חו"מ: ל (שתקנה לאחר ל' יום ועומדת באגם, ברה"ר, מעכשיו).

פס"ד: כט, ג-ד (בשומרים).

מתנתא טמירתא

יו"ד: שמה, יג (בקנין גמור ובדברים).

נכרי

או"ח: לד, ד (חצר מטעם שליחות, בעומד ליד חצרו). רל (מכר בכור לנפקד נ. בכסף, אם חצירו קונה לו). רלב (ק. מעות אם מהני לחומרא מטעם סיטומתא).

פס"ד: כז, ב - כח, א (אם מהני משיכה לחודה במתנה). כז, ג (זונה א"י שא"ל בטלה זה, אם קונה הטלה בשכר פעולתה כמו במעות). כח, א (למ"ד כסף קונה אם מועיל אף מדרבנן). כח, א-ג (ק"ס). כח, ג-ד (חצר). כח, ד (אגב). כט, א (מעמד שלשתן). רפה, א (ולד בהמה בכסף, מדא"א למשוך). שיט, ב-ג (ישראל מנ. בכסף. מכי מטי זוזי לידי' אסתלק והוי הפקר. חילוק בין קרקע למטלטלין).

סודר

אהע"ז ח"א: צח, ד (בס. שאול).

חו"מ: ל (ק"ס שיקנה לאח"ז. ביאור שיטת הרמב"ם דמהני, אף דבמשיכה לא מהני בכה"ג. ק"ס מעכשיו ולאחר ל' יום). לא (אי קני בלא שטר במקום שנהגו לכתוב שטר). לא, ג (להאו' דק"ס קונה בלא מעות ולהאו' דחזקה מהני בלא שטר אף ק"ס מהני בלא שטר. כיון דסתם קנין לכתיבה י"ל דאין שטר מעכב, אף להסוברים שאם מוחה אין כותבין). לא, ה (חילוק בין מכר למתנה והלואה. חילוק בין יודעים או א"י שעשו ק"ס רק מה שכ"כ בשטר). לא, ו (רוב הפוס' ס"ל דמהני. חילוק בין ק"ס בעדים או שלא בעדים). לא, ז (חילוק בין ק"ס על מכירת קרקע לק"ס על מכירת שטרות ועל כתובה ועל מתנת שכ"מ). מה [נג, ד] (בע"ע, בפועל שמשכיר עצמו, בשכירות קרקע ומטלטלין).

פס"ד: שיט, ג-ד (נותן ס. ע"מ שיקנה לאחר, אם ומתי נקנה הס. להקונה. זכיית הקונה והמקנה באים כא').

ראה לעיל אצל חליפין.

סיטומתא

יו"ד: רלג (ישראל קנה בהמה מבכרת מנכרי באויף גאב ובשטר על נייר פשוט אם מהני השטר בתור ס. אף שלא נתן כל המעות. אם ס. הוא ק. דרבנן).

חו"מ: כט (אם חתימת חוזה הוי ס. במטלטלין. בדשלב"ל. בקרקע).

עייל ונפיק אזוזי

אהע"ז ח"ב: רסג (מוכר מפני רעתה קנה אף דעייל כו').

חו"מ: טו (מכר בית ועייל כו' אין הלוקח אוכל פירות מטעם רבית). נח (כנ"ל).

פס"ד: שיט, א-ב (מכר שדה בשטר בלא עייל כו' ולא מכרה מפני רעתה. שיטות הפוס'. חילוק בין ק. חזקה ומשיכה לק. שטר וק"ס).

ראה לעיל אצל מעות. עיי"ע חמץ (מכירת חמץ).

עסוקין באותו ענין

יו"ד: שמה, טו (בכל הדברים שדבור מהני יכול לחזור כשעב"ע, ואפי' בק"ס. מעל"ע בא"ע).

פסיקה

חו"מ: עח [כו, ג] (משך ולא פסק, אפי' הקדים לו דינר לא קנה).

קנין בטעות

אהע"ז ח"ב: רצ, ז (ק. בט., מחילה בט. שומא בט. חלוקה בט. זבינא בט. תלוי אם הט. הוא בעיקר הדבר).

שטר

יו"ד: רצד [כז, א] (כתב בש. אתננו לו וכתוב בו זמן הוי ככתב מעכשיו דקני. סגי בש. וא"צ קנין אחר).

חו"מ: לא (במקום שנהגו לכתוב, אי סגי בק"ס ובחזקה). לא, ב (בק"ס אם יכול המוכר לעכב הכתיבה). לא, ג (כשקנו אם צריך לימלך ואם צ"ל כתובו. חילוק בין ק"ס לחזקה ומעות). לא, ז (אם מהני ק"ס במכירת ש.).

חידושים: קכב, ב (הטעם שאין אותיות נקנות במסירה). קכב, ג (כ' שמשתעבד לכל מי שמוציאו).

פס"ד: כז, א (במתנה ובמקנה לו בחוב מהני לכו"ע ש. לחוד).

עיי"ע שטרות.