<h5>חליצה</h5>

או"ח: ג, ה (הטעם דשמאל פוסלת. שמאל דמי ללילה). קפט (סגי בג' הדיוטות, אצ"ל גמיר הל' ח. הפשוטים, ויכולים לישאל אח"כ).

אהע"ז ח"א: פה [קלו, ג] (הכרת אח המת ע"פ אשה וקרוב אם הוא אפי' בשעת מעשה).

אהע"ז ח"ב: קסב (אם גם בדייני ח. אומרים נמצא א' מהם קרוב או פסול כו'). רנד [צט, ב] (כשאפשר בח. אם נק' שעה"ד להכשיר הגט). רצא, י (ס' שקול וחזקת היתר אם צריכה ח.). שה, ז (אם ח. פסולה צריכה לחזור על כל האחין). שו, ב (אם יש חשש לחלוץ לחומרא שאא"א ח. מתייבמת. במדינותינו שאין מייבמים יש לסמוך אפוס' דס"ל ח.). שז, ב (אם מחמירין בח. במקום שמחמירין באיסור א"א). שז, ג (זינה והולידה אינו פוטר מח.). שח [קח, ד] (אם היתר יבמה לשוק נק' איסור ערוה). שט, ה-ז (כנ"ל). שט, יג (לשיטת הירו' שכי ישבו בודאי ולא בס', מ"מ יצאה מלאה אסורה מס'. בסמוך מיעוטא דנקבות כו' הטעם דא"ח שילדה כ"פ). שי [קיג, ב] (אם היתר יבמה לשוק נק' איסור ערוה). שיח, ה (במקום בן שחוששין שאינו שלו ואם אתה מצריכה ח. יפסלו הבן). שיט (מצוה גדולה ולא לחשוש מפטפוטי ההמון. מצות ח. קודמת). שכב (זיקת יבם מומר לעכו"ם). שכג, ו (קטן נפסל מטעם דלאו בני דיעה או שנא' איש. ח. קטנה). תב (אם החומרות בענין הגט הוא גם כשהוא רק לענין לאו דח.). תכא (כשעושים ח. מחמת ס' בגט אצ"ל אם תרצה לייבמה כו' דאסורה להתייבם מחמת הגט). תנח (כשהאינה רוצה לבוא לחלוץ אין היבם צריך להתעגן ויכול לישא אשה). תנט (לא לחשוש מפטפוטי ההמון. אם יפייס אחיו הקטן הוי ביטול מ"ע שמצוה בגדול).

חו"מ: טו, א (קביעות מקום סגי באמירה).

חידושים: מו, א (בקב של עץ, של שעם). פא, ג (זיקת יבם מומר). ריז, א-ב (כשודאי לא כוונו אם היא פוסלת. כשרק היא כיוונה. חילוק אם הי' לפני ב"ד. כשחשבה שעי"ז כונסה). ריז, ב (הקשר למטה ברגלו ולא על השינביין. כריכה העליוה והתחתונה). ריז, ב-ג (תפירה הנעל בגידין או ברצועות). רמג, ב (אינה חפיצה להנשא אם מצוה לחלוץ. מלך אין ח. לאשתו).

פס"ד: רצו, א-ב (כשהאינה רוצה לבוא לחלוץ אין היבם צריך להתעגן ויכול לישא אשה).

עיי"ע חזקה (הוחזק; חזקת מעיקרא). יבום. מומר. מנעל. נאמנות (בעל; חליצה).

איטר

או"ח: ד, א (דעת הסמ"ג דחולץ בימין כל אדם). ד, ג-ה (כנ"ל). ה, א (נקטע רגלו הימנית אין לך א. גדול מזה). ה, ה (קיי"ל דא. חולץ בשתיהן דלא כרמב"ן). ה, ז (נקטעה מן הארכובא ולמטה - ולמע' לא חשיב עי"ז א.). ה, ח (אם ילפינן ח. ממצורע). ה, י (נ' דסה"ת פליג על הסמ"ג הנ"ל).

גידם

או"ח: ה (אם חשיב עי"ז איטר). ז, ד (מן הארכובה ולמטה).

חליצה מעושה

חידושים: פו, א (כפוהו שלא כדין ואיפסלא לו ואח"כ עשאוהו כדין).

חרש

אהע"ז ח"ב: קנט, ז (פסול חרש דלא בני דיעה או דליכא ואמר כו'). שכג (חרש ששומע כשמצווחים בקול רם ולימדוהו לדבר התיבות השייכים לחליצה ודעתו קלישתא. מטעם ואמר אין לפסלו, ומטעם דאינו בני דיעה יש ב' ס', אם חרש נפסל בחליצה מטעם זה ואם הוא נק' אינו בני דיעה). שכג, ה (אם חליצת חרש פסולה או אינה כלום).

חידושים: קפד, א (מדברת ואינה שומעת מתולדתה, שומעת ואינה מדברת).