<h5>הפקר ב"ד הפקר</h5>

יו"ד: קצה [טז, א] (אם יכולים להפקיע מטעם זה קידושין. רק ב"ד הגדול או ב"ד בעירם בצירוף הצבור).

אהע"ז ח"א: ד (מחלוקת הפוס' אם יש כח ביד חכמים לה.).

אהע"ז ח"ב: שעו-ז (בגט שניתן בע"כ הפקיעו הגט מרשות הבעל).

חו"מ: כז, א (בני העיר או בעלי אומנויות הרי הם כב"ד ויכולים להפקיר ממון העובר על תקנתם).

חידושים: קיז, ב-ג (דוקא במקום סייג ותקנה או אף בדבר הרשות).

פס"ד: רפט, א (בגט שניתן בע"כ הפקיעו הגט מרשות הבעל). שכב, ב (בדאו' מהני רק להחזיק או אף להוציא. אסמכתא דאקני בב"ד חשוב אם הוא מטעם הבד"ה).

עיי"ע יש כח ביד חכמים.