<h5>לשמה</h5>

או"ח: ב, א (בציצית: טוי', שזירה ותלי'. בתפילין: עיבוד הקלף, עור הבתים והרצועות. בס"ת: עיבוד הקלף. רש"י ורמב"ם פסקו כרב דא"צ לשמה, ושאר הפוסקים פסקו כשמואל שצריך לשמה). ב. ב-ד (אם מהני במח'. בסוכה. בגט. בקרבנות. כשמעשיו מוכיחין). ב, ה (בקטנים. במצות). יט (עור הבתים ורצועות, קלף ס"ת, ציצית). מו (אומר אמרו הוי שליחות רק לא הוי ל.).

אהע"ז ח"ב: רמד, ח (אם סגי במחשבה). רסז [יב, ד] (כנ"ל. חילוק בין מילה לגטין). רפה, ג (אם סגי שמכוין לקיום המצוה או צריך מח' מיוחדת ל. או צריך בדיבור).

חידושים: קה, ב (אם סגי במח'. בגט - אם סגי שהבעל מצוה. אם סגי כשעשה העיבוד ל.). רט, ג (עיבוד וכתיבה ל.).

עיי"ע גטין (לשמה). כוונה. ציצית (לשמה). קרבנות (לשמה).