<h5>אותיות</h5>

יו"ד: רה, א (אין לפסול ס"ת מצד שינוי צורת הא. אא"כ ישתנו לצורת א. אחרת). רה, ב-ד (נפסקה הא. פסולה דבעינן כתיבה תמה. חילוק בין נפסק בשעת כתיבה לאח"כ. חילוק בין נפסק למטה לנפסק למע'). רה, ד (עוד טעם לפסול נפסקה דאינו כמו שניתנה בסיני. אם נפסק כשר לגט שא"צ כתיבה תמה). רה, ה (כתיבה תמה פוסל אף כשאינו מוקף גוויל וכתב שאינו מתקיים. צורת הא. אין לה שורש בגמ' והלמ"מ וכשר). רה, ו (כתב וועליש שכותבין בספרד כשר דיעבד). רו, א-ד (נקב בדיו ואינו מפסיק לגמרי את הא. כשר לכו"ע). רו, ד (נקב בקלף באמצע עובי האות). רו, ה (כשנכתבה באופן שלכו"ע כשרה בדיעבד א"צ לתקן לכתחלה). שנא (נקב באות ואינו מפסיק לגמרי כשר).

אהע"ז ח"ב: קסד (נתפשט הדיו ונעשו נקודות בתחתית הדלי"ת וכ' נדמה כמו מ). קסד, א (אין לפסול אא"כ נשתנה לצורת א. אחרת. כשמתפשט הדיו מחמת לחות מהני קריאת תינוק, כי בגט א"צ כתיבה תמה. וכן בנוסף תג ובנגע רגל הה' בגג). קסה, ב (אין לפסול אא"כ נשתנה לצורת א. אחרת. כשנכתב כראוי אין משגיחין בתינוקות שאין קוראים אותו כראוי). קסה, ג-ד (כשאין התינוק קורא כראוי פסול מדרבנן או מדאו'. חילוק בין ס"ת לגט). קסה, ד (קריאת התינוק רק בחשש שנראית כאות אחרת. כשהגדול קוראה כראוי כשמכסין שאר האותיות. בגט א"צ כתיבה תמה. א"צ מוקף גויל). קסו, א (בגט א"צ כתיבה תמה). קסז (גט שיש בו נגיעה והתינוק קוראה כראוי). קסט (כשמכסים האותיות יש לסמוך על גדול. לקטנים א"צ לכסות. כשתינוק טועה כי הוא מורגל באותיות דפוס). שפח (בגט א"צ כתיבה תמה). שפט (גט שיש בו נגיעה והתינוק קוראה כראוי). הוספות: נד, ד (רק בגדול צריך לכסות ולא בקטנים).

חידושים: קנג, א (אם נקנות במסירה).

עיי"ע גט (כתיבה). לשון. סת"ם. שיורי מצוה.

א

אהע"ז ח"ב: קסט [לא, ב] (האריך עוקץ השמאלי ונראה ח). הוספות: נד, ד (כנ"ל).

ב

יו"ד: רה, ו (שעגולים למע' כמו ר' כשר בדיעבד).

אהע"ז ח"ב: קסו, א (עגולה למע' בגט יש להכשיר בדיעבד). שפח (כנ"ל).

ג

אהע"ז ח"ב: רכד, ד (ג-ק מתחלפים. ויציקו כמו ויציגו).

ה

או"ח: ד, ג (ה-ח, מי כתיב בח, הנקי חנקי).

אהע"ז ח"ב: קסה, ב (רגל ה צ"ל כשיעור י).

חידושים: יז, ד (מתחלף בח).

ז

יו"ד: כב (חלוף א. ז-ס מזי רעב מל' נמס, עלס מל' יעזוז).

ח

או"ח: ד, ג (ה-ח, מי כתיב בח, הנקי חנקי).

יו"ד: רה (ס"ת שחטוטרות החתין עשוים בטשטוש דיו ע"ג ב' הזיינין). רה, ו (חטוטרות החתין רק למצוה ולא לעיכובא. אין רגילין בה בגטין). רו (אמצע גג הח' דק יותר מרוחב ב' קצוותיו כשר לכו"ע). שנא (כנ"ל).

אהע"ז ח"ב: קסד, א (לפרש"י לא נפסל הח' ע"י חטוטרת דר"ת).

חידושים: יז, ד (מתחלף בה).

י

יו"ד: רה, ב-ד (הטעם שהשמיט הרמב"ם פסול חסרון קוש"י. לשא"פ הפסול הוא דאינה כתיבה תמה).

אהע"ז ח"ב: רלט [פו, ג] (לפעמים היו"ד משמש סגול, כמו דבריך באסמיך וכיו"ב או קמץ כמו ורחמיו מעשיו וכיו"ב, והוא בשביל הריבוי ולא בשביל הניקוד, ולפעמים גם בצירי לא כ' יו"ד, כמו יאר וכיו"ב). שפז (גט שהיו"דין נראין כח"תין קטנים. אם עוקץ השמאלי אינו שוה לרגל הימני מהני קריאת התינוק).

כ

או"ח: יח (ך שעשאה למע' מרובעת. החילוק בין כפופה לפשוטה). עג (ך שעשאה למע' מרובעת יתקן ע"י הוספת דיו וגרירה והוספת דיו שנית).

אהע"ז ח"ב: קסו, א (שאינה עגולה בטוב).

ל

או"ח הוספות: טו, א (גג התחתון של ל).

יו"ד: רה, ו (שהחזירו ראש הו' לצד כשר בדיעבד). רו, ו (כנ"ל). שנא (כנ"ל),

מ

או"ח: יח, ג (מ פתוחה וסתומה). יח, ו (כנ"ל).

נ

או"ח: יח, ו (נ כפופה ופשוטה).

ס

יו"ד: כב (חלוף א. ז-ס מזי רעב מל' נמס, עלס מל' יעזוז).

ק

אהע"ז ח"ב: רכד, ד (ק-ג מתחלפים).

פס"ד: ד, א (רגל הק' נוגע בגגו אם פסול בדיעבד).