<h5>תערובות</h5>

או"ח: כז, ה (ת. צמוקים ודבש שנותנים הטעם במשקה). כח, ד (לימוד טכ"ע והיתר מצטרף לאיסור מנזיר). כח, ה (מצות מת. חטים ואורז אפי' פחות מכזית בכא"פ). ס (מב' אנשים לא מצטרף. כשהמוכר יודע חשיב קבוע). פג (ת. צמוקים ודבש שנותנים הטעם במשקה).

יו"ד: מז, י (ס' א' בגופו וא' בת.). סו, ז (אם איסור נהפך להיתר). סו, ט (ס' א' בגופו וא' בת.). סז (עשיית צוקער ומלח שמערבים בהם דם להצלילם). סז, ב (כשהוא דרך עשייתו אינו בטל אפי' באלף). סז, ו (איסור שנפל לדבש אם הוא נהפך להיתר, וכן דם שנתערב במור, דם שנעקר ונעשה חלב, אפרוח מביצת טריפה וכיו"ב). ע, ה (אם יש חילוק בין ת. מאכלות לשאר ת.). קסה, יא (כשתחלת ביאתו לעולם מעורב ולא ניכר תחלה אם שייך ביטול). רלב (גיזת צמר שנתערב אסור משום קנס או משום גזירת שהי'. ארג מלא הסיט ידלק. חילוק בין ארג לת. מסיק דימכור לא"י חוץ מדמי איסור, ואם הוא ס' יש להקל ע"י ת.). רפ (טעם ר"י שגבי חתיכה שמקצתה ברוטב הכל מצטרף משא"כ בכלי). רפד-ו (צוקר שנעשה ע"י דם להצלילם, הדם אפשר להתיר והסיראפ שבו נשאר גוף הדם, דודי אסרו). רפז (איסור בלוע אין יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב).

חידושים: כ, א (צמר בכור שנארג בבגד פחות ממלא הסיט ואינו צפרתא). כד, ג (פירור יבש בלח). כה, א (אם המורסן של החולין ושל התרומה מצטרף לבטל התרומה בק"א). כו, ב (סתם יינם בזה"ז אם בטל בס'). ל, א-ב (אם איסורים מבטלים זא"ז. חילוק אם יש בהם נותן טעם). סה, א-ב (ת. גרע מס' דהוי כב' שבילין שבאו לישאל בב"א). ריד, ג (כנ"ל).

פס"ד: קצא, ג - קצד, א (כנ"ל, ומטעם זה הצריכו ג' ת. ובאיסור דרבנן ב' ת.).

עיי"ע בשר בחלב. הגעלה. היתר מצטרף לאיסור. זה וזה גורם. חמץ (תערובות). מליחה. ספק ספיקא (ספק א' בגופו וא' ע"י תערובות). רוב.

אין הנאסר יכול לאסור במקום שהאיסור אינו יכול לילך

פס"ד: קנו, ג - קנז, ב (בלב שנתבשל ואין ס' בבשר. בכבד. בהיתר שמן ואיסור כחוש. חילוק אם האיסור מחמת עצמו).

אין מבטלין איסור לכתחלה

או"ח: נא (בהגעלה שקדמה בליעה לטלאי). קג (כנ"ל).

יו"ד: נו [נ, ג] (במקום שיש מקום להתיר גם בלי ת. ובפרט כשהוא ע"פ הוראת חכם). [נו, ד] (שומן שלא נמלח בתוך ג"י אם יש לבשל במים בס' ואח"כ לשפוך המים שבלע האיסור). סו, ד (כשכבר נתערב וצריך לערב יפה יפה). סח (בעצים שנשרו לתנור ביו"ט). רפה-ו (במקום שכל עשיית הצוקער הוא ע"י ביטול איסור, וגם כשנאסור לישראל לעשות יקנו מהע"א שעושים כן).

חידושים: כה, א-ב (תרומה חטין רעות שנתערבה בפחות מק"א חולין חולין חטין יפות, הטעמים דמותר לטחון ועי"ז ירבה הקמח חולין על התרומה). כה, ג (חטים שצמחו ונתערבו בס' הטעמים דמתירין לטוחנן קוה"פ. אם מותר להוסיף עד ס' ולטחון קוה"פ). כה, ד (חטים שהתליעו ונתערבו בס' וטוחנן. נמלים שנפלו לדבש ומחממו לסנן). כו, א-ג (כשיש משהו ממשות בכלי ובטל בס' וא"א להכשירו ואינו מתכוין לבטל רק לבשל בו קוה"פ. חילוק בין תרומה לשא"ד. חילוק בין נמלים שנפלו לדבש לנפלו למים). ר, ד (כשכבר נתבטל בס' והוסיף לבטל תרומה בק"א. באיסורי דרבנן. בעיקרן מה"ת. בתרומת ח"ל. במידי דלאו אוכל. בדמיקלא קלי. בסכך פסול דאינו איסור. בכלאי בגדים). רא, א-ב (כשאומר מותר. כשאינו מתכוין לבטל והוי פסיק רישא. טחינת חטים. בישול בכלי שנבלע בו איסור. הגעלת כלי שיש בו טלאי). ערב, ב-ג.

פס"ד: יט, ג-ד (תערובות חמץ קוה"פ, מבשא"מ כדי להשהותו ומב"מ כדי לאכלו). לב, ג - לג, ב (כלי שנבלע בו איסור משהו ודרכו להשתמש בשפע). קפה, א-ד (מה"ת או מדרבנן. נבלע איסור מועט בכלי שדרכו להשתמש בשפע). שנ, ד - שנא, א (חילוק בין צמר רחלים בצמר גמלים לשאר איסורים).

איסור הנאה שנתערב

יו"ד: קפג, ד-ו (אם אסור מדאו'. נטל כרכור מע"ז וארג בו הבגד. מעילה בגידולין. המקדיש ידי אשתו לעושיהן ועשתה בצמר שאני שע"י הידים שהם בעולם מקדיש את מעשה ידיה ולכן כולו אסור).

אפשר לסוחטו אסור

פס"ד: קנו, א-ב (אם אומרים אל"א גם גבי דם, כשנפלט לגמרי).

ביטול בששים

או"ח: נא (טעם חמץ שנתבטל בס' קודם הפסח).

ביטול במאתים

חידושים: כט, ד (אם סגי לר"י ולר"י בן המשולם בקצ"ח וב' קבין. אם הלכה כמותם).

בישול

יו"ד: סט, א (אם ע"י ב. מפעפע בכל הכלי. אם יש חילוק בין תנור לכלי מתכת).

בן יומו

יו"ד: עד (לפעמים יש לצרף קולא דאב"י הוי דרבנן).

פס"ד: קפח, ב (דיני אב"י. כשעבר לילה או מעל"ע).

ראה לקמן אצל נותן טעם לפגם.

בע"ח

או"ח: ס (אם בטל מדאו').

בריה

יו"ד: סג, ג (חילוק בין נמלים לתולעים שבכבד). ע, א (כל דבר שאיסורו פחות מכזית. שרץ ששיעורו בכעדשה לא הוי ממש ב. מ"מ מחמירים בנתפרר למשקה. ג' תנאים לב.: בריית נשמה, נוצר באיסור, יחלק ואין שמו עליו). ע, ב (אם נחתך מקצתו בטל). ע, ד (מילבין אינן ב. שאינן אסורין מתחלת ברייתן). רעח (תולעים שבבהמה שאסורין מטעם אבמה"ח אם הוי ב. חילוק בין ב. לענין חיוב מלקות לענין ביטול ברוב. נשבע על החטה שלא יאכלנה אם הוי ב. לענין ביטול ברוב). רעט (תולעת בפירות שלא נאסרו מתחלת ברייתן רק כשפירשו אם הוי ב. אם ב. בטל מדאו'. אם יש לצרף שיטת הרשב"א דב. בטל בתתק"ס).

פס"ד: קסב, ד (כנ"ל). קסז, ד (כנ"ל). קפה, ג - קפז, א (דיני ב. לא בטל באלף). קפט, ב (כעדשה מהשרץ. אבר מהשרץ).

דבוק

חידושים: רנה, ב (החתיכה נשארה באיסורה אבל סגי בס' נגד האיסור).

פס"ד: קסט, א (בכחל ובגה"נ ובטיפת חלב שנפלה כו'). קפו, ב (בחתיכה שבה גיד הנשה שנתבשלה עם אחרות).

ראה לקמן אצל טיפת כו'.

דבר שבמנין

חידושים: קסב, ב (אם רק אסורי הנאה אינם בטלים).

דבר שיש לו מתירין

יו"ד: קסה, ח (כשלא הי' בעין מעולם מותר). רפג [כב, א] (בשר שלא נמלח וצריך הוצאה מועטה למלוח). רפג [כב, ב] (כשתחלת ביאתו לעולם ע"י ת. חתיכה שלא נמלחה ונתערבה שכל האיסור רק ע"י בישול).

חידושים: רא, ד (מב"מ או שנותנין זב"ז לתקן, והיינו דוקא כשא"א לעיסה בלא מים ומלח וכיו"ב).

הולכת הנאה לים המלח

יו"ד: קפג, ג (נטל כרכור מע"ז וארג בו הבגד יוליך כו', אם דוקא בנתערב באחרים. בסתם יינם. בשאר איסורים. חילוק אם יש ממשות האיסור בעין, אם האיסור הוא דרבנן או שנתבטל בת.). קפג, ו (בהקדיש ידיו לעושיהן וארג טלית, בודאי לא מועיל הולכה או מכירה חוץ מדמי איסור שבו).

היתר בהיתר

חידושים: כ, א-ג (צמר רחלים בצמר גמלים בטל ברוב. כלאי זרעים שנתערבו שלא ע"מ לזרוע. חלב שנתערב במים ואח"כ נתבשלו בבשר).

הקדש

יו"ד: רלא [מו, ד] (אפי' באלף לא בטיל מטעם דשיל"מ או מחומרא דה.).

חידושים: סו, ג (אם אינו בטל באלף מה"ת).

זיעה

או"ח: מג (אוסר רק כשהי' חלב במחבת. אם ז. כממשו. ז. אוכל וז. משקה).

פס"ד: קפב, ב (אם צריך ס' נגד החלב שבמחבת או סגי באומד נגד הז.; נאסר רק כשהי"ס בקדרה מחמת הז.).

חד בחד בדרבנן

פס"ד: כב, ד - כד, ד (חילוק בין זה לב' שבילין וב' קדרות. נאבד א' מהם. של ב' בנ"א. כשא' של נכרי. חילוקים ביניהם). רא, א-ב (גרע מס' ולכן אף דס' ידים טהור מ"מ בשתי כוסות לפניו בא' נעשה מלאכה נטל מא' מהן ועשה טהרות תלויות. חילוק בין זה לב' מקוואות).

חוזר וניעור

חידושים: כד, ג-ד (תרומה טמאה שנתבטלה בטהורה שלא הוכשרו בטל, ואף שאח"כ הוכשרו א"א שנטמאו שאין חו"נ. וכשנתרבה הטמא אמרינן חו"נ). כה, א (תרומה חטין יפות שנתערבה בק"א חולין חטין רעות ונטחנו ורבה קמח התרומה על א' מק"א). כח, ג - לא, ד (מין במינו שבטל בס' או בק' או בר' אם חו"נ). כח, ד (תרומה שצריך להרים לכו"ע חו"נ). כט, א (תרומה שהורמה לכו"ע אין חו"נ). כט, ב (כשאין בהיתר רוב לכו"ע חו"נ). ל, ב-ג (כשאין בהיתר ס'). ל, ד (בחמץ שנתערב קוה"פ. היתר בהיתר - צמר שנתערב בצמר גמלים).

פס"ד: שנ, ד - שנא, א (חילוק בין צמר רחלים בצמר גמלים לשאר איסורים).

חלה

חידושים: רא, ד (הטעם דטבל של ח. אוסר במינו בכ"ש, דהוי דשיל"מ או כהיתרו כך איסורו).

פס"ד: רפה, א-ג (אם ח. חו"ל בטלה ברוב להרא"ש. חילוק בין מן אמנה והנהר ולפנים לבין ח. שלנו).

חריף

יו"ד: רעא (אם סילקא שוה לצנון או סגי גרידא. אם בוריקעש הם סילקא. להקל בגרידא).

חשוב

יו"ד: רלא, (ז' דברים או את שדרכו. עור עגל).

פס"ד: כה, א (מטבע ח. ולא בטיל, אם הוא רק מדרבנן).

חתיכה הראוי' להתכבד

יו"ד: סו, ז (כשכמה ח. נחתכו, אם אמרינן דכיון שהם מגוף אחד כולם נאסרו). סו, ט (קורקבן אם הוי חה"ל). רפג [כא, כ] (בשר שלא נמלח, הדם שבו ל"ה חה"ל).

חתיכה נעשית נבלה

יו"ד: סו, א-ו (בלח בלח. שומן שנקרש ונימוח ונתערב בשומן אחר לח. יבש בלח. חילוק אם דרך בישול או לא). סו, ב (אפשר לסוחטו בשאר איסורים אסור). סו, ה (כמה טעמים שבלח בלח ל"א חנ"נ). סז, ה (בשאר איסורים בלח בלח כשהאיסור התמעט). רפא (בצל בלוע מבשר שבשל בקדרה של חלב שיש בה ס' נגדם יש להתירם, ואפי' מקצתן חוץ לרוטב. בהיתר הנבלע ל"א חנ"נ והטעם מתבטל לח בלח, מיד כשמגיע החלב אליו. בכחל שנתבשל בבשר אוסרים משום מה"ע. וכן בכף חולבת שתחבו בקדרה של בשר. דם האברים שפירש אוסר הבשר ומ"מ מהני מליחה, שכל דרך הילוכו לא אסרה תורה, ואם נח אוסר). רפג [כא, ד] (בשר שלא נמלח בכולי' משערינן או במאי דנפיק מיני'). רפו (בעשיית הצוקער ע"י הדם, שמסננים הדם ואינו נרגש א"א בכולי' משערינן).

חידושים: סח, א-ב (אם דין חנ"נ תלוי בדין חיוב על כזית בטעם כעיקר). רנה, א.

פס"ד: לג, א (בבלוע בכלי). קנו, ב (כשנפלט לגמרי). קסט, ג-ד (שיטת התוס' שאם מתפשט אח"כ בשוה בכל החתיכות א"א חנ"נ). קעז, ב (בכלים). קפג, א - קפה, ב (בצל בלוע מבשר שבשל בקדרה של חלב שיש בה ס' נגדם. בהיתר הנבלע ל"א חנ"נ. כחל. כף חולבת שתחבו בקדרה של בשר. דם האברים שפירש אוסר הבשר ומ"מ מהני מליחה). קפח, ב (אם או' חנ"נ בת. בו"ח לאסור המים שנתבשל עמו). קצ, ב (בלח בשאר איסורים).

טיפת חלב כו'

יו"ד: רפא (ט"ח שנפלה לחתיכה שבקדרה א"א חנ"נ שסוף טיפה זו להתפשט בכל החתיכות. משא"כ בכזית בשר שנפל כו').

חידושים: רנה, ב - רנו, א (דיני ט"ח שנפלה בקדירה של בשר ולא ניער וכיסה. כשכל החתיכה בתוך הרוטב. ניער בתחלה ולא בסוף. לא נודע לאיזו חתיכה נפל). רנו, א-ב (דיני כזית בשר שנפל ליורה של חלב. בשאר איסורים. אם טעם החלב שנבלע בחתיכה ונפלט לחלב נק' מב"מ לאסור במשהו בדשלי"מ).

פס"ד: קעו, ד - קעז, א (חילוק בין זה לטיפה שנפלה על הקדירה מבחוץ נגד התבשיל). קעח, ג - קעט, א (דיני כזית בשר שנפל ליורה של חלב). קעט, א - קפ, ב (דיני ט"ח שנפלה בקדירה של בשר). קפא, א (חילוק בין זה לטיפה שנפלה על הקדירה מבחוץ נגד התבשיל). קפג, ג - קפד, ד (ט"ח שנפלה לחתיכה שבקדרה א"א חנ"נ שסוף טיפה זו להתפשט בכל החתיכות. משא"כ בכזית בשר שנפל כו').

טעם כעיקר

יו"ד: קפג, ו (קיי"ל דטכ"ע דאו' אבל אין לוקין עליו, רק בבב"ח דגלי קרא). רפב (ה' שיטות הפוסקים בט. וממשו שחייבין עליו: רש"י - כזית בכא"פ לא נימוח ונ"ט. רמב"ם - כזית בכא"פ ונ"ט. ראב"ד וסיעתו - גם ט. אסור מה"ת ואין לוקין. רח"כ - כזית בכא"פ ונ"ט חייבין על כזית. ר"ת וסיעתו - גם ט. חייבין על כזית. פסק הפר"ח כראב"ד).

חידושים: סז, א. סח, א-ב (בנזיר חייב על כזית. אם דין חיוב על כזית תלוי בדין חתיכה נעשית נבילה).

ראה לקמן אצל כזית בכדי אכילת פרס. עיי"ע היתר מצטרף לאיסור.

יבש ביבש

יו"ד: נו [נ, ג] (נודע הת. קודם שנתבשל). רפג [כא, א] (טעם הב"ח שמתיר יב"י שנתבטל ברוב ונתבשל בב' קדירות לפני שנודע איסורו. טעם דיב"י אפשר לאכול כ"א בפ"ע, שאו' שזהו של היתר, או שנהפך להיתר גמור). רפג [כא, ג-ד] (חלב יב"י שהותך ונתקשה לפני שנודע איסורו, והוי תחלה וסוף יב"י. כמו"כ חטים אסורים שנתערבו ונטחנו ונאפו קודם שנודע איסורם. קמח בקמח לא לכ"ד הוי לח בלח, גם ע"י האפי'). רפג [כא, ד] (היתר בהיתר בטל לענין שאח"כ לא יפול עליו שם איסור, אפי' כשכ"א נשאר בפ"ע. אווז שלא נמלח בין אווזות מלוחות ואח"כ נתבשלו. צמר רחלים עם רוב צמר גמלים ואח"כ מערב בפשתן). רפג [כב, א] (הטעם דיב"י מבשא"מ צריך ס'. אם גם בבשר שלא נמלח צריך ס').

יבש בלח

פס"ד: קפט, ב (פירורי איסור שנתערבו במאכל רוטב עבה שא"א לסננו אינו בטל). קצ, א (קמח שנתלחלח ונתייבש שמעורב בקמח של פסח).

כבוש

יו"ד: עט (יין כ. בנאד של יי"נ. במכניסו לקיום נאסר מיד. באין מכניסו לקיום נאסר במעל"ע. בלא הודח אם נאסר מיד, ביש בו עכבת יין אסור אף בהנאה. חילוק בין משפך לנאד ולכוס). פ (בענין הנ"ל, במעל"ע או בג' ימים (אפי' בסירוגין) צריך עירוי ובפחות סגי במשכשכן במים. חילוק בין כלי עץ לכלי עור. חילוק בין אוכל לכלי בשיעור כ.).

פס"ד: קנה, א (אם שרי' בצונן מעל"ע הוי ככ.). קנה, ג-ד (אם מוהל כ. כרותח). קנו, א (אם אומרים בו איידי דטריד למיפלט לא בלע). קצ, ג-ד (אם שרי' בצונן מעל"ע מפליט מהכלי).

כדי קליפה

חידושים: רנה, א (הטעם שאין כ"ק אוסר השאר, במליחה או צליה או בישול אחר המליחה).

כזית בכדי אכילת פרס

יו"ד: סז, ד (בנטל"פ מותר, דממשו ולא טעמו בטל ברוב). ע, ז (דוקא בטעמו וממשו, משא"כ כשאיסור נימוח). עא [סט, ב] (אם הוי דאו' ואם חייבין עליו כרת).

ראה לעיל אצל טעם כעיקר. עיי"ע מדות ומשקלות (כבכא"פ).

כלי ראשון

יו"ד: עד (הוציאו בכף מכ"ר ולא שהה כלל הכף בקדירה אם נחשב הכף כ"ר).

חידושים: מא, א-ב (אחר שהעבירו מהאש מבשל מה"ת או מדרבנן. חילוק בין תבלין ושמן לשא"ד ולקולייס האיספנין). מא, ב (אם הניחו לעמוד להפיג רתיחתו).

פס"ד: קעח, א-ד (שאב בכלי מכ"ר אם יש לו דין כ"ר. שהה בו עד שהמים מעלים רתיחה. שהה עד שהרתיחו יפה יפה). קפב, א (כ"ר ששפכו ממנו המים והריקו לתוכו מים מכ"ר אם יש להם דין כ"ר). קפג, א (שאב בכלי מכ"ר אם יש לו דין כ"ר).

כלי שני

חידושים: מ, א-ב (אם מבליע ופולט).

פס"ד: קנב, ג (אם יש חילוק בין יש בו חומץ וציר או לא).

כלים

יו"ד: סה (סכין של בשר שחתכו בו מולייתא של גבינה שהיס"ב ונתערב הסכין, אסור כי אתי לידי איסור דאו' ואיכא למיקם עלי' וחשיב כניכר האיסור). סט, א (אם ע"י בישול מפעפע בכל הכלי. אם יש חילוק בין תנור לכלי מתכת). רמז [ג, א] (ס' איסור שנתבשל ונודע אחר ב"י הכלים מותרים בהפ"מ). רפא [כ, ד] (כף חולבת שתחבו בקדרה של בשר שיש בה ס' אם הכף אסורה).

חידושים: רנ, א (לענין בליעה וכ. ישנים אם כ. עור דומה לחרס או לעץ).

פס"ד: כ, ד (אם בסתמא יש במה שבתוך הכלי ס' נגד הפליטה). קעד, א - קעו, א (בישל במקצת כ. אם מתפשט בכל הכלי. שיטות הפוס'). קעה, א (הכניס כף חולבת לקדרה של בשר עם משערין נגד כל הכף). קעה, ג-ד (חילוק בין בישל במקצת הכ. שכל הכ. חם לבין הכניס הכף ששאר הכף נשאר צונן). קעו, א (חילוק בין בליעה לפליטה). קעו, א - קעז, ב (נפלה טיפת חלב על הקדרה מבחוץ. שיטות הפוס'). קפ, ב - קפב, א (כנ"ל). קפד, ד - קפה, ב (כף חולבת שתחבו בקדרה של בשר שיש בה ס' אם הכף אסורה).

עיי"ע הגעלה.

מין במינו

יו"ד: סו, ו (מב"מ וד"א ונעשה גוף א' מצטרף הכל לס'). סז, ד (חילוק בין מב"מ לנטל"פ). רפג [כב, א] (מב"מ ושא"מ רואין שא"מ כאילו אינו).

מין בשאינו מינו

יו"ד: קסה, י (נוטפין בזוחלין. זוחלין באשבורן. צמר גמלים ברחלים).

פס"ד: קנד, ד (בשר שלא נמלח שנתבשל עם בשר שנמלח אם נק' מבשא"מ).

מכירה לנכרי

או"ח: ס (באיסור שאינו ניכר שאסרו למכור לנכרי שמא ימכור לישראל, אם האיסור בטל ברוב ע"י המכירה לנכרי. מב' אנשים לא מצטרף. לגבי המוכר היודע לא נתבטל. קבוע).

מליחה

יו"ד: פ (אין מ. בכלים).

מעמיד

יו"ד: סז, א (כשנותנים דם במלח וצוקער להצלילם אם נק' מ.). סז, ב (אם דה"מ אסור רק בנותן טעם).

מפעפע

יו"ד: סט, ב (אם חָלב מ.).

חידושים: רנה, ב (מ"מ ירך שנצלה בגיד, גם שומן הגיד אינו אוסר רק כ"ק או נטילה. כשקרום מפסיק).

נאכל א' מהם; נפל לים

יו"ד: סו, ח (כשצריך לדון על הכלי שנתבשל בו אין להתיר האחרים. כשפליטתו של זה שנאכל נשאר באחרים. כשא' נאסר אם הוי כנאבד. כשנאסר מצד ששהה ג"י בלי מליחה ואפשר בצלי ל"ד לנאבד). סו, ט (כשא' נאכל, מתי מותר לבשל שנים ביחד).

פס"ד: כג, ד (אם היינו דוקא בנאכל קודם שנודע הת.). קצג, א (אפי' בנודע הת.). רב, ד (בנודע הת.).

ראה לעיל אצל חד בחד בדרבנן.

נותן טעם

יו"ד: נג (אם מחשבים הנשפך בחוץ כאילו הגיע לפנים הקדירה). נד (מעט דם שנמצא בעת החליבה, אם צריך ס' ואיך משערים). סג, ג (בשליא ודרני שבכבד א"צ ס'). סז, ב (ביי"נ אין הולכים אחר הטעם). סז, ג (כשהוא פחות מס' וברור שאינו נ"ט כי נולד טעם חדש לגמרי). סז, ה (כחל בכולי' משערינן דמאי דנפיק לא ידעינן. וכמו"כ בחתיכה שנפלה לרוטב והוציאוה בכולי' משערינן).

חידושים: קסח, ב-ד (אם מצטרף בלע שבדופני כלי).

פס"ד: קפח, ב (קיוהא).

נ"ט בנ"ט

יו"ד: סט, א (בחלב שזב ונבלע בתנור. בבישול וצלי').

חידושים: רנו, ג (באיסורא, לשמואל).

עיי"ע חמץ (נ"ט בנ"ט).

נותן טעם לפגם

או"ח: נג (חילוק בין כלי שבלוע בו דבר חריף ואב"י לבין ד"ח שבישלו בכלי שאב"י).

יו"ד: נג (רוטב הנשפך בתנור נעשה נטל"פ ע"י האפר שבתנור). סג, ד (בזבוב ותולעת. חילוק בין תולעת שנתגדל בו לבא מבחוץ. עכבר). סז, א (אם דם הוא נטל"פ). סז, ד (אפי' בכזית בכא"פ אמרינן שנטל"פ וממשו בטל ברוב. איך לומדים דין נטל"פ מדין נבלה שאינה ראוי' לאכילת גר. חילוק בין מב"מ לנטל"פ). רפה (פוגם ולבסוף משביח).

פס"ד: קפז, א - קצ, ב (דיני נטל"פ).

עיי"ע איסורים (נפסד מאכילה).

ניכר האיסור

יו"ד: ע (שרץ שנתפרר ונתערב במשקה או במאכל, אסור מטעם ברי' או דכעדשה מה"ת. אם אסור גם בשאר איסורים מטעם חצי שיעור או דאפשר לבררו). ע, ג (פירורי אוכל שנתערב במשקה או קום בחמאה שכ"א עומד בפ"ע וא"א לברר. חטים בשעורים שיכולים להכיר ביניהם). ע, ד (יבש בלח. מילבין בקרויט). ע, ה (רובע הקב בסאה ימעט, דמדאו' בטל חד בתרי. צמר רחלים בצמר גמלים. סכך פסול המעורב בסכך כשר). ע, ו (שום של תרומה במקפה של חולין). ע, ח (תאנות שחורות מעלות את הלבנות. פירור חמץ בקמח כיבש בלח). רפג (בשר שלא נמלח בבשר שנמלח טעמם שונה).

חידושים: כ, ב (כלאי זרעים שנתערבו כל סאה שיש בה רובע ימעט. סכך מחובר בתלוש). סז, ד (חתיכת איסור קטנה שנתערבה ברוטב עבה).

סכין

יו"ד: סד (בשר רותח שחתכו בס. חולבת שאב"י צריך קליפה וב"י נטילה, כי השומן נסרך יותר במקומו. נטף מרוטבו צריך נטילה. בענין ס' כנגד השמנונית, בסכין אב"י יש לסמוך על הפוס' שסתם סכין נקי).

עילאה - תתאה גבר

פס"ד: קפב, א (צונן לתוך חם יבש כ"נ. על קדירה רותחת מבחוץ).

עירוי מכלי ראשון

יו"ד: עד (בנפסק הקילוח. חילוק בין ע. מכ"ר לע. מצלי).

חידושים: מ, א - מא, ב (שיטות הפוסקים, דהוי ככ"ר ממש, דמבשל כ"ק, דהוי ככ"ש ממש ומבליע ופולט, דמבשל מדרבנן).

פס"ד: קעז, ג - קעח, א (נפסק הקילוח כ"ק או ככ"ש. לא נפסק הקילוח ככ"ר או כ"ק. חילוק בין ע. מכ"ר לטפה שנטפה מנר חלב על כלי). קפב, ב (כנ"ל).

קבוע

יו"ד: ע, ח (באשה. בע"ח חשיב ק.) עא [סח, ג] (אסור מה"ת). עא [סח, ד] (אם חשיב איקבא איסורא). קמב, ו (ט' חנויות כו', חילוק בין נולד הספק במקום הק. לבין פריש כמו החילוק בין דם לכתם).

חידושים: קסא, ב (אלמנת עיסה אם נק' פריש מרובא ע"י שמת בעלה ונשאת במקומו).

פס"ד: קצה, ד (טעם ההיתר בנמצא, כי לא נודע הס' עד שפרש). קצט, ד (באלמנת עיסה מטעם דאשה הדרא לניחותא). רח, ב-ג (כנ"ל).

ריח

או"ח: מג (בפסח אוסרין, ובכלי אין להחמיר).

תולין

יו"ד: קנז, א-ב (ב' קופות). קנז, ח (ב' קופות ונפל איסור, בא' יהי' דאו' ובהב' דרבנן).

פס"ד: קצו, ב (ביותר מכזית בכא"פ).

עיי"ע תולין.

תרומה

חידושים: קסח, ב (הא דצריך ק"א הוא דוקא במינו או דוקא בממשו).

פס"ד: קפה, א-ב (ת. נ"ט בשא"מ אי סגי בס').