<h5>שותפים</h5>

חו"מ: כו, ג (מציאת ש. לעצמו או לאמצע. תלוי אם היא מציאה דעלמא או של אותו העסק). כו, ד (כשאו' לעצמי אני זוכה מהני). כו, ז (כשהמוכס מחל לשותף הריוח לאמצע אפי' לא ידע שהם ש. אם מחל לו אחר שנתפשרו תלוי אם הש. עדיין קיימת בשא"ד. חילוק אם יש לו פסידא בהצלה זו). כו, ח (כשאו' לעצמו לקח משוי עצמו רשיעה וצריך עדים ע"ז). כז, ב (ש. שהתנו זע"ז שמה שירויחו במציאה יהי' לאמצע י"א דמהני בההיא הנאה דצייתי אהדדי אף בלא קנין ואף בדשלב"ל וי"א דמהני בקנין דנעשו שכירים זל"ז). כז, ג-ד (ביאור שיטת הרמב"ן דמחלק בין אומנים שהשתתפו במלאכה דנעשו כשכירים וא"נ לו' שעשה לעצמו לשותפים שהשתתפו בכל מקח שיבוא לידם דלא מהני ונאמן לו' לעצמי זכיתי, ובקנה במעות יכול לחזור אף אחר שקנה). כז, ה (ביאור שיטת הרמב"ם דל"א הכא טעם דבההיא הנאה כו' וטעם דנעשו שכירים זל"ז). כז, ו-ח (אומנים שקיבלו לעשות מלאכה בש. והתנו שא' יקבל ב' שליש בשכר אם יכול הב' לחזור ולתבוע מחצה). כח (ש. שמחל לו השר המס אם הציל לעצמו אם צריך לחלוק עם הקהל). כח, א (חילוק אם פטר קודם או אחר הפשרה, ואם ע"פ בקשתו או מעצמו). כח, ב (חילוק בין מסים לאורענדא). נד (ראובן הכניס פי שנים משנים וכלה קרן אם חייב שמעון במחצית הפסד. שמעון לוה לצורך אכסניא אם חייב ראובן). סד (אחר שהשר לא רצה להשכיר הקרקע לשותף א' אמר הב' ששכר לעצמו, תלוי אם אמר בפני עדים ששוכר לעצמו ואם הב' יכל להצילו ע"י הדחק). סה (אחים גדולים שלא חלקו והשביח אחד מתי השבח לאמצע). עא (הטילו לכיס ונגנב חלקו, מתי ההפסד לאמצע ומתי לפי מעות). פה (נתן לו יורה לבנות בביתו וישתמשו בש. כשחוזר יכול לבקש שיחזיר היורה. חילוק בין זה לשואל בטובו). הוספות: לז, ג (הלכו ע"ד לקנות בש. אם נאמן לאמר קניתי לעצמי).

חידושים: עח, ד (כשהופקר ע"י עולי בבל לכל ישראל אין בו ש. ואין א' יכול לאסור חלקו על חבירו. בהכ"נ של כרכים שא"י למכרו יש בו ש.). קנ, א-ב (בזמן מרובה אם קפדי אהדדי. נפל הכותל ושהה זמן מרובה ברשותו אם נאמן לומר לקוח בידי). רלו, ב (כשאריס נותן מהשדה אם או' שמדנפשי' נתן קודם חלוקה). רסז, ד - רסח, א (כשאין ברירה אמרינן שיש לשניהם חלק שוה בכל חטה, או שאפשר שכל מה שהגיע לישראל הוא של נכרי, כיון שמתחלה השתתפו ע"מ לחלק).

פס"ד: שט, ג-ד (שלוחים זל"ז. כשא' לוה לקנות סחורה אם הב' משועבד. כשלא באה ההלוואה לתוך השותפות). שי, א-ב (ש. כיורד ברשות. אם נוטל הוצאה היתירה על השבח). שטו, א-ב (ב' שלוו, כ"א לוה על החצי וערב על החצי. אין לזה דין פורע חובו של חבירו). שטו, ג (חילוק בין ב' שלוו לש. שלוו). שטו, ג-ד (חילוק בין ב' שלוו וגבו מא' לבין מבריח ארי מנכסי חבירו בדאיכא פסידא ושלא מדעתו). שלא, א-ב (כשנאבד, מתי חולקין בשוה ומתי ההפסד לפי החשבון).

עיי"ע שבת (נכרי ע"י שותפות). שכנים. שליחות (נושא ונותן בעסק).

חלוקת שותפות

חו"מ: כח, ג (ש. בב' שדות עיקר הח. לחלק כל שדה). מח (כנ"ל - חילוק בין מסים לאורענדא).

חידושים: קנא, א-ג (עיקר דין ח. שדה כנגד שדה או ח. כל שדה, ומתי נותנים לו על מצר שדהו).

פס"ד: שיז, ב-ד (מתי יש דינא דב"מ בח. שדות. מתי העילוי מבטל הגורל. שיטות הפוס'). שיט, א (עיקר דין ח. שדה כנגד שדה או ח. כל שדה).