<h5>מחילה</h5>

אהע"ז ח"א: ק, ד (אם סגי מה שנראה שמ. או צריך מ. בפירוש דוקא). קכז (אם מהני מ. בדבר שהוא בעין).

אהע"ז ח"ב: קמה, ב (מ. בטעות).

חו"מ: לו (אחר שהוליך הסחורה למכירה ראה שיש בו מום ומכר בזול אם יש מזה ראי' שנתפייס). מג [נא, ב] (ע"י שתיקה בכתובה, באונאה, חילוק בין מכר ונתאנה בעצמו למכרו ב"ד ואפוטרופוס. השתמש אחר שידע המום. מכר קודם בן כ' ושתק).

פס"ד: שיד, א (אמר מלוה ללוה מ. אני לך ואסמוך על פלוני כו').

עיי"ע נדרים (מחילה). שבועות (מחילה). תנאי (מחילה).