<h5>גניבה</h5>

חו"מ: מו-ז (הכירו בידו ג. והשיב שלקח אצל הג. נכרי ושלחו לג. אם חייב לשלם ואם חייב להראותו כשיש סכנה. ב' שג. אם כ"א חייב לפרוע בעד השני). מו, א (חילוק בין מרבה בחבילות לב' שג. ובין זה יכול וזה יכול לבין זה א"י וזה א"י). מו, ב (אם י"ל שכ"א נעשה ערב לחבירו). מו, ג-ד (טעם לו' דגם בזה א"י וזה א"י כ"א חייב על הכל שבלעדו לא היתה ג.). מו, ד-ה (שלח נכרי לגנוב, תלוי בשליח לדבר עבירה ובשליחות לנכרי ואם הי' יאוש קודם שהגיע ליד הישראל. המנהג להחזיר אפי' הגיע לידו אחר יאוש. אם צריך להחזיר דמים). מו, ה (בג. מפורסם אם עשו תקנת השוק). פו, ג (שלחו לגנוב והגיע לידו אם חייב). פו, ח (בג. מפורסם ובידע שהוא ג. אם עשו תקנת השוק. נתייאשו הבעלים קנה החפץ. עתה נהיגי להחזיר אף בנתייאשו).

תשלומי ד' וה'

פס"ד: שלז, ג-ד (עשה שליח לשחוט בשבת).

עיי"ע גזילה. עקירה צורך הנחה.