<h5>ירושה</h5>

או"ח: כא (במשרת שו"ב, בכהן, מלך, פרנס, ש"ץ). מט, ז (סילוק מירושת האב והאשה).

יו"ד: רמג (במשרת שו"ב אם חתנו קודם לכ"א. כל הקודם בנחלה. חילוק בין בן אחותו לחתנו).

אהע"ז ח"ב: שז, ד (ס' יורש אינו מוציא מידי ודאי). שח (כנ"ל. אם או' כן אף שאפשר שהס' קרוב יותר וא"כ רק הוא יורש). שח, ג-ה (כשי"ל הוחזקה נחלה לאותו השבט או לאותה משפחה, וכשהוא ס' בלי שום סברא). שח, ה (חילוק אם הס' טוען ברי שהוא קרוב יותר). שכב, א (במומר).

חו"מ: לב, ו-ז (באיזה אופן יכול האב למעט חלק הפשוט). מג [מט, א] (אינה כחלוקת שותפין אלא דין וכשצוה בפני ג' נעשו דיינים). סט (אמר בל' י. וריבה לא' ומיעט לא'). ע, ה-ח (בטובת הנאה ובקנס. חילוק אם הוא בידו, ובקנס אם אמרו לו חייב אתה ואם הוא קנס שמחמת עצמו או מחמת בתו). ע, ח (אויר דירה ופירות בלא גוף).

חידושים: ק, א-ג (אם מהני סילוק. בי. דרבנן. תנאי שבממון).

פס"ד: מג, א-ב (במשרת שו"ב אם חתנו קודם לכ"א. כל הקודם בנחלה. חילוק בין בן אחותו לחתנו). שמט, ד (מתי יכול הבן למכור מחיים). שנב, ג-ד (שכ"מ שמינה אפוטרופוס לחלק נכסיו כי שירצה).

עיי"ע אין אדם מוריש שבועה לבניו. מומר. מתנה (מתנת שכ"מ). צוואה.

אחין שחלקו

חידושים: רסז, ג (כיורשים או כלקוחות. ברירה. אונאה).

בכור

חו"מ: מא (הבת נוטלת חלק ב. אפי' בנכסים שבאו לזקנה אחר מיתת הב.).

פס"ד: שנא, ב (במלוה שיש עליה משכון שבשעת הלוואתו). שנא, ד (בשבח). שנב, א (אם יש לו קודם חלוקה ויכול למכור חלקו או לעשות הרשאה).

בנות

פס"ד: שנב, ד (בנים שמכרו אחר שהגבו ב"ד לבנות. לכתחלה למכור לצורך מצוה).

בעל

חידושים: צו, א (אם יורשה בראוי, במלוה). צו, ב (פסק לה האב נצ"ב וכתב לה הבעל בכתובתה ומתה, בארוסה לרש"י פסקינן כת"ק שלא זכה הבעל, בנשואה לר"ת פסקינן כר"נ שזכה הבעל). ק, א-ג (אם י. הבעל דאו'. אם מועיל כשכותב והיא ארוסה כו' בחייך ובמותך. בנשואה).

פס"ד: שנ, א (הנותן מתנה לאשה ע"מ שאין לבעלה רשות בה אם יורשה). שנא, ב-ד (ממלוה שהלוותה קודם שעבוד בעלה ומנכסי מלוג בעודה תחתיו. מחפץ שנגנב ואחר מיתתה הוחזר. משבח). שנג, ב (נתן עיניו לגרשה. טוען קידושי טעות הן).

יבם

פס"ד: שנא, ג-ד (אם יורש מה שיורש האח אחר מיתה, חלק בכורתו, שושבינות).

עבורי אחסנתא

חו"מ: מב (כשנותן מחייו אם נק' ע"א). הוספות: לז, ד (הנותן בחייו לחתנו ע"מ שיספיק לו צרכיו לא מקרי ע"א).