<h5>קידוש השם</h5>

יו"ד: צ (מתי מועיל טעם דקרקע עולם ומתי מועיל טעם דלהנאת עצמו. כשמורכב הנ"ע ולהע"ד). צ [עז, ד] (גזירת הלבושים. אומרים שאינו להע"ד. חילוק בין הריגה למאסר באופן של נגדוהו בגוף ונפש. ויש לצדד שכמה אלפים כבר הלבישו). רצא, א (פרהסיא וצנעה. להנ"ע ולהע"ד). רצא, ב (מהו שעת השמד. כשגוזרים רק על מצוה א'. כשגוזרים רק על מנהג. כשעושים זאת כדי שלא ישנו עצמם מאוה"ע). רצא, ג (שעת השמד בצנעה). שמו (אם רשאי למול עצמו במתו אחיו מחמת מילה ואיכא סכנה, ליהרג במקום שאמרו יעבור ואל יהרג).

אהע"ז ח"ב: רסג (עבר ולא נהרג אם חייב. כשאנסוהו לבוא על הערוה אם חייב מטעם אין אונס בעריות ).

עיי"ע חקותיהם. מסירות נפש.