<h5>חזקה</h5>

יו"ד: נט, ו (תרי ח. עדיף מרוב). רמז [ג, ד] (רובא עדיף מח. איסור. ח. ממון עדיף מרובא. ח. כשרות עדיף מח. ממון). רעט (חילוק בין ח. לס' הרגיל. אם ח. מוציא מידי ודאי). שנה [סא, ב] (ח. דדינא וח. דגופא).

אהע"ז ח"ב: שז, ט (ביאור סוגי ועניני ח.). שט, א (רובא עדיף מח.; ח. דאתי מכח רובא עדיף מהרוב עצמו. אם או' גם ח. דאתי מכח ס"ס. לכ"פ ח. עדיף מס"ס). שכ-שכא (להעלות לכהונה ע"פ מה שהוחזק בעיר לכהן. חילוק בין הוחזק לכהן לבין ח. דכרוכין אחר האם. הטעם דבעלה לוקה כשהוחזקה נדה בין שכנותיה. הוחזק ע"י שכנים לגדול מהני בצירוף עדות האב או בצירוף אכילת תרומה. חילוק בין הוחזק לגדול להוחזק לקטן ע"י מניעת דבר שלא הניח תפילין). שכא (חילוק בין ח. לכהן, שהוא נגד הרוב, לח. לשנים).

חידושים: קז, ג (חילוק בין ח. דאתי מכח סברא שסוקלין עליה לח. דא"א שאין סוקלין עליה). רכד, ד (חילוק בין ח. סברא לח. דינא לנאמנות ע"א נגדה).

פס"ד: קסז, א-ב (חילוק בין ח. לס' הרגיל. אם ח. מוציא מידי ודאי). רצז, א-ב (אם ח. האם מהני לולד. חילוק בין אלמנת עיסה לס' בכור. ס' טריפה בתרנגולת וביצה).

עיי"ע אישות (הוחזקה). מיגו (מיגו במקום חזקה). מלכות. משכיר ושוכר. ספק ספיקא (נגד חזקה). קהל (חזקה). קנינים (חזקה). רוב (רוב וחזקה).

איקבע איסורא; אתחזק איסורא

יו"ד: כז, ב (חילוק בין א. איסורא והתירא, ובין ח. איסור וח. היתר). קמח, ד (היינו דוקא כשמעיקרא הי' ודאי איסור ולא כשאסרנו מס'). רטז, ד (חילוק בין אתחזק איסור בגוף זה לאתחזק במקום זה).

אהע"ז ח"א: מט, ו [סט, ג] (איקבע איסורא קיל מח. איסור).

פס"ד: קצא, ב (כנ"ל). רז, ג-ד (כנ"ל, משא"כ לגבי אשם תלוי).

ראה לקמן אצל חזקת מעיקרא.

ב"פ

יו"ד: י.

אהע"ז ח"א: ט, א (בנשואין הלכה כרבי, אם הוי ספיקא לחומרא). ט, ג (כשיש עוד צד פסקינן לגמרי כרבי או כרשב"ג).

חידושים: קנז, ד (מתי קיי"ל דסגי ב"פ).

ג"פ

יו"ד: ג, ז (בדאו' קיי"ל כרבי דתרי זימני הוי ח.). ח, ג-י (ג"פ בזמנים שאינם שוים). מז, ד (מתי בדיקת ג"פ מועילה על הכל). רמ (ג"פ בזמנים שאינם שוים).

אהע"ז ח"ב הוספות: נז, ב (הפילה ג"פ וחזרה וילדה ב"פ וחזרה והפילה).

חידושים: ריג, א (מתי ב"פ ומתי ג"פ).

פס"ד: רלט, ב (אם צריך שיהי' לח. גורם המסתבר). רמז, א-ד (שיטת רבי ורשב"ג גבי קביעות וסת).

עיי"ע מקוה (מ"ס). נדה (וסת; רמ"ת). שוטה.

ג' שנים

אהע"ז ח"א: מח, ג (הבא לדון בשטר וח. ג"ש ונתברר שהשטר מזויף בטלה גם הח.).

אהע"ז ח"ב: קפא, ג- ד (ח. ג"ש, ל' יום, ג"פ ומיד).

חידושים: רלט, ג - רמ, א (כשהמערער מביא עדים שדר בה יום א' קודם זה השני). רמ, א (מפלניא זבניתה דא"ל דזבנה מינך. חילוק בין טענת קמי דידי לטענת שהמוכר דר בה יום א'). רמ, ב-ג (מכירה אפי' בלא שטר הוי מחאה גדולה שא"צ למחות כל ג"ש).

פס"ד: שיז, ב (אם עיקר המחאה בסוף ג"ש).

הוחזק

אהע"ז ח"ב: שז, ב-ג (חילוק בין ה. דלית לי' אחין דמותרת אפי' אין לו בנים לבין לא ה. באחין דמותרת רק בלא ה. בבנים מטעם ס"ס. חילוק בין לא ה. באחין ללא ה. תרי יב"ש). שז, ג (אם מועיל כשהחזיק עצמו קודם נישואין שאין לו בנים או החזיק עצמו לבחור שאינו לובש ט"ג).

עיי"ע סימנים (שמו וש"א ושם עירו).

חזקה דדינא

יו"ד: כז, ב (אם הוי ספק).

חזקה העשוי' להשתנות

יו"ד: עא [סח, ג]. רכו, ו.

אהע"ז ח"א: ע, ג-ה.

אהע"ז ח"ב: קנב. קנח, ד. שז, ט [קב, ב] (חילוק אם הוא נגד ח. ממון, אם ידעינן שכבר נשתנית ומספקינן אלמפרע, אם הוא ודאי משתנה כמו קטן שגדל כל יום או ס'). [קב, ד] (ח. פנוי' ל"ח ח. כי עומדת לינשא].

פס"ד: קלט, ג (מתי הח. בטלה מדאו' ומתי מדרבנן).

חזקה שליח עשה שליחותו

אהע"ז ח"א: נה, ה (בציר נאמן לשולחיו בודאי אמרינן חשע"ש). קה, ו (מתי אומרים חשע"ש).

אהע"ז ח"ב: ערה, ח (גם כשאין חשע"ש חלה השליחות). רפה, ד (אם סמכינן על חשע"ש בגטין).

חזקה התלוי' בסברא ורוב

אהע"ז ח"א: ט, א (ח. הבאה מחמת טעם עדיפא משאר ח.). ל [לז, ד. לט, א] (כנ"ל). לא [מא, א] (ח. הבאה מכח רוב עדיפא וגם בד"נ סמכינן עלי'). צ, יב (ח. הבאה מחמת טעם עדיפא אף נגד ח. ממון).

אהע"ז ח"ב: רמד, ו (ח. הבאה מכח רובא הוי ח.). שז, ט [קא, ד] (ח. התלוי' בסברא עדיף מח. ממון ומח. דגופא).

חזקת השתא; מזמן לזמן; כשעת מציאתן

או"ח: קו-ז (כשהיא נגד ח. מעיקרא. כשיש ריעותא. כשהיא נגד ח. הגוף וח. ממון. בטענת ברי ושמא). קטז (אם הוי ספק או ודאי).

יו"ד: קכב, ב-ג (מתי מחזיקין טהרה מזמן לזמן למפרע). קכו, א (כל הטומאות כשע"מ רק לתרומה וקדשים או אף לחולין ובין לקולא בין לחומרא. לענין ממון).

אהע"ז ח"א: עה [קיט, ד] (מתי אומרים כל הטומאות כשע"מ נגד ח. לענין טומאה. כשהוא גם מקום מציאתן). פא, ג (אם ומתי אומרים להלכה כנכ"ה. חילוק בין לענין ממון וכ לבין ביטול קידושין והיתר עגונה. בענין כל הטמאות כשע"מ, חילוק בין טומאות לאיסורין). פב [קלג, ג] (כנ"ל). פז, ג (כנכ"ה).

אהע"ז ח"ב: קנח, ד-ה (בהי' פיקח בקטנותו ועתה חרש והשאלה אם בשעת הקידושין הי' פיקח אם הולכים בתר ח. השתא).

חידושים: צא, ג-ד (כשלא מצא לה בתולים, שלא נמצאה בעולה עד שנישאה). קפג, ב-ג (רק בטומאה הלמ"מ. באיסור. בממון). רסד, ג - רסה, ב (י"א דבכל התורה כל הטומאות כשע"מ נגד ח. מעיקרא, ושאני מעל"ע דנדה דהוי רק לקדשים משום דאשה מרגשת כו' או דאם איתא דהוה דם כו'. וי"א דאזלינן בתר ח. מעיקרא, ושאני מעל"ע דנדה דאיכא ריעותא מגופה. בס' גניבות טריפה אזלינן בתר ח. מעיקרא כיון דאין לוקין עליהן).

פס"ד: לה, א-ג (מזמן לזמן לא הוי ס' השקול אלא שמצטרף לס"ס). מ, א-ג (בשו"ב שנטל קבלה ונמצא שא"י ה"ש אם נטרף הכל למפרע). קלו, ג - קמא, ב (מתי הולכין בתר ח. השתא נגד ח. קמייתא). רל, ב-ג (מתי מועיל רק אלהבא ולא למפרע).

חזקת כשרות

יו"ד: ב, ג (ח"כ וח. ממון). רמז [ג, ד - ד, א] (ח"כ בס' השקול עם ריעותא. ח"כ עדיף מח. ממון ומרוב ומח. איסור. חילוק בין ח"כ סתם לח"כ דעדים).

אהע"ז ח"א: קיט (בריקים ופוחזים ח. לפסול).

חו"מ: ו (ח"כ וח. ממון). ו, ב (אזלינן בתרה אף אם יומשך מזה להוציא ממון אבל לא כשדנין על להוציא ממון). ו, ג (אם או' כן אף לגטין וקדושין ולד"נ). ו, ד-ה (חילוק בין זה לח"כ של מקוה שדנין מתחלה על חזקת טומאה של הטובל בו).

חזקת כל מה שתחת יד האדם שלו הוא

אהע"ז ח"א: נח, ט (מהני רק לממון עצמו, ולא בשטר כדי לגבות בו ולא במצא אצל הרוג כדי להתיר אשתו).

חזקת ממון

ראה לקמן אצל מוחזק.

חזקת מעיקרא; טהרה, איסור

יו"ד: א, א (העמד בהמה על ח. ואימא לא נשחטה). ב, א (אוקי תרי כו' ואוקי גברא אחזקתי'). ב, ג (נשחטה בח. היתר עומדת לענין טריפות. כשנמצאה סרכה והוי ריעותא. ח. ממון עדיף מח"כ). ח, ה (שמא מת ל"ח שמא ימות חיישינן; שמא קידשה אביה ל"ח כו'. טעם החילוק). יב, א (ל"ח לרוב נגד ח"כ). כה, ג (אין אומרים אוקמא ח. להדה ח. אא"כ אתיליד ריעותא. ח. איסור בס' שחיטה). כו, ב (מצד ח. איסור בבהמה חוששין גם למה שאינו שכיח). כז, ב (ס"ס בח. איסור). נט, ה (בהמה עומדת בח. איסור אבמ"ה אבל חלב בחזקת היתר). עא [סח, ג] (בספק השקול). עג [ע, א] (רק בספק השקול דיש ריעותא לא אוקמינן אח.). עג [ע, ב] (חילוק בין חזקת איסור דבהמה שנסתלקה ע"י השחיטה ודטמא שנסתלקה ע"י טבילה לח. וריעותא שלא נסתלקה). קיז, ב (ח. טהרה אינה כלום נגד חזקה מכח סברא). קלו, ב (מוקמינן אחז"ט בלהבא). קלו, ג (כשהספק אינו שקול לא מהני, רק בנגעים וכתם). קלח-ט (אם מעמידין על חז"ט בס' שקול. שיטות הפוסקים וראיותיהם מהש"ס). קלח, א-ב (בלמפרע - להלל הח. בטלה לגמרי או רק לגבי תרומה וקדשים, ולשמאי בשאר לישני אם הח. בטלה). קלח, ד (בתרי ותרי). קלח, ה (בס' קידושין. בכשרות הע. בדרבנן. בחשש מיעוטא לר"מ). קלח, ו (בחלה. באיסור לאו, כרת ומיתה. כשאפשר לתקן. בשני מעשים שס' איזה קדם. צירוף הח. למיעוט). קלח, ז (בספק נגעים. בדרך השיער להתלבן מחמת הנגע. ב' שבאו לישאל שא' ודאי טמא ואין ח. טהרה. שיטת התוס' דגם בזה יש ח.). קלח, ח (בב' כתי עדים. לר"מ דחייש למיעוטא לא סמכינן אח. כמו דלא סמכינן ארוב). קלח, ט-י (בעיר שכבשה כרכום וספינה שאבדה בים). קלח, יא (הכרעת מהרי"ט, באיכא ריעותא ל"א ח. בס' השקול). קלח, יב (בנגע בא' וא"י אם הוא חי. בראתה דם ס' מחמת מכה. בשלח גט ממדה"י. בנדה שאני שאמרה תורה דם ולא כתם). קלט, א (בראתה ט"ד במ"ר). קלט, ב (באשה דמגופה קחזיא בטלה ח. לגמרי או רק לקדשים או רק למפרע). קלט, ג (חילוק בין טומאה לאיסור). קלט, ד (בוסתות דרבנן. בשליח גט. בליכא ריעותא). קלט, ה (בנדה שאני שאמרה תורה דם ולא כתם). קמב, ח (כנ"ל). קמח, ג (כנ"ל). קנא, ה (באשה מהני ח"ט רק כשיש ס' שקול בלי הח.). קעח, ג [בקיצור] (ח. היתר בס' השקול). רכב, א (ח. היתר בס' איסור). רכו, ו (חילוק בין ח. העשוי' להשתנות לח. קטנות שכי"ו הולך וגדל וכמו"כ בח. הבהמה שלא ילדה). רנ (גוילין אם יש להן ח. איסור לענין סת"ם). רנד (בס' טריפות חילוק בין הבשר דבח. איסור לבין החלב והבצים). רנו [ח, ד] (ח. איסור נגד ח. היתר וריעותא. חילוק בין טומאה לאיסורין). רסא [י, ג] (רק כשהס' הוא במעשה ולא בהוראה). רסב [יא, א] (כנ"ל). רפח, ב (באלמנת עיסה, חילוק בין האם לבתה). שיד, יט (ח. בס' השקול בנדה מקילין מטעם דם ולא כתם).

אהע"ז ח"א: יג, ז (בעובר. ח. דאתי מכח רובא). מט, ו [סט, ב] (ספינה שאבדה בים. שנשארה להנהגת המים או שנשברה. נותנים חומרי חיים וחומרי מתים). מט, ו [סט, ג] (איקבע איסורא קיל מח. איסור). נה, ז (בס"ס, במחלוקת הפוסקים, בתרי ותרי. בתיקו). ע, ג-ה (ח. העשוי' להשתנות. מקוה. חולי. אשה דמגופה חזיא. הניחו זקן בח. שהוא קיים. ציצית עשוי' ליפסק).

אהע"ז ח"ב: רצא, א (אם הורגין מחמת חזקת חיים, באומר ה"ז גיטך מהיום אם מתי וזינתה. חילוק בין חולה, מסוכן וגוסס). רצה, ב (בתרי ותרי בגילוי מילתא מוקמינן אחזקתי'). רצה, ח-ט (בספק אם הבן מת אחרי או קודם האב, אם יש לבן חזקת חי אף שבודאי מת כבר). רצה, יא (קידשה אביה בבוקר וקידשה עצמה בערב בסוף ימי נערות אם אזלינן בתר חזקת פנוי' אף שעתה ודאי מקודשת ממ"נ, וכן כל כיו"ב). שז, ד-יב (איש שבא ממרחקים ונשא אשה ומת וא"י אם יש לו אחים, אם נשארה ח. דמעיקרא דמותרת לשוק ול"ח לאחים). שז, ז-ח (חילוק בין א"י אם יש לו אחים לא"י אם יש לו בנים לגבי ח. הנ"ל). שז, ח (בנטבע אם ח. האיש שקיים וחזקת האשה שהיא א"א הוי חד ח. או ב'). שז, ט [קב, א] (הטעם דא"א לבדות השתנות, ואפי' היא עתה בח. טומאה מחמת שלא טבלה וכיו"ב ולכן אין מחזיקין מאיסור לאיסור). [קב, ד] (ס' במין וס' קודם לח. אין שייך ח. פנוי'). [קג, א] (חילוק בין ס' במילתא דקביעותא לס' במילתא דבמקרה). שט, ג (אם נדה חשיבא אתחזק איסורא). שכב, ד (שמא מת ל"ח שמא ימות חיישינן. חילוק בין שמא מת לשמא תפיל ושמא הפילה. עובר אין לו ח. שמא מת לזמן מרובה).

חו"מ: ו, ו (ח. דגופא וח. דדינא).

חידושים: סג, ב-ג (עירב בתרומה וס' נטמא אם או' אוקמא גברא בח. שלא עירב או שודאי עירב והס' רק אם נטמא). פב, ד (בתרי ותרי). פג, א-ב (בס' השקול מתי סמכינן אח. אף מדרבנן. חילוק בין אם אפשר לתקן בקל. בין אישות לטריפות). קי, ב-ג (ח. חי במסוכן, דמי לחולה או לגוסס). קי, ד (בזקן אמרינן כיון דאפליג אפליג מבן צ' או מבן ק'. כשנוסף על הזקנה חולי או שבויה). קפד, ב (כיון דמגופה חזיא כו' אם מבטל הח. אף לחולין). קצא, ג (סופרת ז"נ שלא טבלה). רטו, ב (חילוק בין טבל לירך שאינה מנוקרת).

פס"ד: קל, ג - קלו, ג (אם מעמידים על ח. היתר בס' השקול. שיטות הפוס'. שיטת רמ"א בתוס' שמעמידין דוקא בריעותא שנולד אחר שחיטה, משא"כ כשנולד לפני שחיטה מחזיקין מאיסור לאיסור. ושיטת מהרמ"ל בתוס' דבכל ענין מעמידין על ח. אפי' כשיש ריעותא ודאית רק מסופקים אם נגמר הריעותא. ושיטת ר' יונה דבכל ענין אין מעמידין על הח.). קלב, ב (חילוק בין איסור אישות, איסור לאו דיבמה לשוק ואיסור לאו דטריפות). קלג, א (חילוק בין טומאה לאיסור). קלה, א-ב (אם בתוך ו' חדשים הוי בח. נערות או ס'). קלו, א-ב (ח. קטנות הוי ח. העשוי' להשתנות משא"כ ח. נערות בתוך ו"ח). קלו, ג (חילוק בין איסור א"א לשאר איסורים). קלו, ג - קמא, ב (כשיש נגדה ח. השתא). קלז, ד (ח. ממון וח. השתא נגד ח. מעיקרא). קלח, ב-ג (ח. ממון וח. השתא נגד ח. מעיקרא וכנכ"ה). קמה, א-ד (הטעמים דבס' דרוסה לא מוקמינן אח.). קסח, ב-ג (ח. היתר בס' השקול). קצא, ב (איקבע איסורא קיל מח. איסור). רפט, ד - רצ, א (בס' קידושין). שמו, ד - שמז, א (עירב ביה"ש).

עיי"ע רוב (רוב וחזקה). תרי ותרי.

חזקת מרא קמא

חידושים: קמ, ב (בקנס).

חצר שהחזיקו בו רבים

חו"מ: פז (דוקא החזיקו ברשות אסור לקלקלו. נ' דהיינו דוקא שנעשה המקום רה"ר ולא שיש להם רשות לעבור בפתחו).

מאיסור לאיסור

יו"ד: א, א (מא. אבר מן החי לא. לא נשחטה כראוי). כו, ג (כשאוסרים הבהמה ועוף מספק וח. אין אוסרים החלב וביצים).

אהע"ז ח"ב: שז, ט (בנדה שלא טבלה). שט, יג (הוכחת אדה"ז דאין מחזיקין מאל"א).

חו"מ: ו, ו (מיגו דאתחזק מאל"א אבל לא ממעשה לאיסור).

מגברא לגברא

חידושים: פא, ב-ד (חילוק אם נולד הס' בשניהם יחד).

מוחזק; חזקת ממון

יו"ד: ב, ג (ח"מ עדיף מח. כשרות). פב, ז (אם מוציאין בס"ס מיד המוחזק). רמז [ג, ד] (ח"מ עדיף מח. איסור ומרוב). רצד (משכן או מכר קרקע ויש ס' מיהו המוחזק. חילוק בין ארעא לגוביינא קאי לבין שטר העומד לגבות לאו כגבי דמי).

חו"מ: א (הקהל לגבי יחידים. מלך. משכיר לגבי השוכר). ו (אם ח"מ עדיפא מח. כשרות). כה (בס' בגורל אם זה שעלה הפיתקא שלו נק' מ. כשפיתקות ביד שליש אם נחשב ככולם מ.). לא [לט, ג] (ס"ס וס' דרבנן ל"מ לאפוקי ממונא).

חידושים: קלג, ב (כשהלוקח משך ולא נתן הדמים מתי ידו על התחתונה).

פס"ד: קלז, ד - קלח, ב (ח"מ נגד ח. דגופא. כשח. השתא מצטרף לח"מ).

עיי"ע טוען ונטען.

ממקום למקום; כאן נמצא כאן הי'

או"ח: קו, א. קז, א. קטז (אם הוי עכ"פ ספק).

יו"ד: צז, ג-ד (בבדקה ק"ע וישבה כו').

פס"ד: לד, ד - לה, א (אם מועיל להתיר אף בדאו'. מכלי לכלי). סב, ג (באותו אבר). קל, ג (מאבר לאבר).

עיי"ע רוב.

ספק השקול

ראה לעיל אצל חזקת מעיקרא.

ריעותא

יו"ד: כו, ב (חילוק בין ר. ודאית כסכין פגומה לספק ר. כישב לה קוץ בוושט). כו, ד (עד"ז גם בר. ודאית דשמוטה לפניך). כז, א (בח. טהרה ור. מטהרים לגמרי. כשיש נגדה ח. טומאה הו"ל ודאי איסור, וא"כ לא מועיל ס"ס). כז, ב (חילוק בהנ"ל בין טומאה לאיסור. ד' מיני ר.). נט (ס' טריפה, הר. שבבהמה היא ר. שבחלב). עג (אם תר"ל הוי כודאי איסור. חילוק בין איסור לטומאה, או בין מקוה דאפ"ל חסר ואתאי. חילוק בין ר. דהוחל הטורף לבין ר. דחסר לפניך ונמצאה פגומה). צט (מה"ק), א (בספק דם לא אוקמי' אח. שהרי דם לפניך). קלו, ג (ר. שא"צ בדיקה תלינן אפי' בבדק). קלח, ו (חילוק בין נתעסקו לבטל הח. לר. שבאה ממילא). קלח, י (ע"י ר. בטלה הח. לגמרי או רק לכתחלה. חילוק בין ר. סתם לר. גדולה. אם יש חילוק מדאו' בין לקולא ולחומרא). קלח, יא (בראתה דם וא"י אם בא מהמקור אם הוי ר.). רלט (חסר ואתאי). רנה (אם ישב לה קוץ בושט, ממסמס קועי' והקיזו בורידין מקרי ר.). רנו [ט, א] (נתעסק באותו המין אחר טבילה א"נ ר. חתך הושט אחר שחיטה ונמצא נקב בושט. שיבר בו עצמות ונמצא פגום. חילוק אם הר. הוא בגוף הדבר).

אהע"ז ח"א: מט, ו [סט, ד - ע, א] (ר. מבטל הח. מדאו' או מדרבנן). עה, [קיט, ד - קכ, ג] (ח. חי דאתרעי נגד ח. איסור. חילוק בין ח. א"א מדרבנן בנטבע לח. איסור מדאו'. תלוי מה שכיח יותר. חילוק אם הר. בסכין או בבהמה עצמה. חילוקים בין זה לדין טבל ונמצא עליו דבר חוצץ).

אהע"ז ח"ב: שז, ח-יב (נשא אשה ומת וא"י אם יש לו אחים, אם הורעה ח. דמעיקרא דאינה זקוקה ליבם ע"י נישואיה). שז, ח (זרק לה כו' ס' קרוב לה כו' הוי ר. ודאית או רק חומרא מדרבנן. חילוק בין ב' כתי עדים לכת א' שמסופקים. חילוק אם יש ח. א' או ב' ח. וחילוק אם הר. בח. הא' או גם בהשני'). שז, ט [קב, ב] (בר. ודאית, כיון שודאי נשתנה אא"ל ח. שאין לבדות השתנות). [קג, א] (סרכא כסדרן אם הוי ר.). שז, י (ח. שנתעסקו לבטלה).

חידושים: פב, א (זרק לה ס' קרוב לה כו' אי מקרי ר. מחלוקת תוס' ורמב"ן). פב, א-ד (כשיש ר. בערוה אי מקרי ר. גם לגבי צרתה). פב, ב (כשיש ר. אי מוקמינן אח. מדאו').

פס"ד: מג, ד - מד, א (תרתי לר. נגד החזקת היתר בליכא למימר חסר ואתאי כו'. שחט בסכין בדוק וחתך עצמות בהולכה והובאה ונמצא פגום). מד, א-ד (תרתי לר. וחסר ואתאי אם נאסר בודאי או מס', ואפשר להתירו כשיש עוד ס'. נבדק השו"ב וא"י ה"ש). קל, ב (כשיש ר. אי מוקמינן אח. מדאו' ומדרבנן).