<h5>אומנים</h5>
או"ח: כט (כששכרו למספר ימים אם דומה לקבלנות). כט, ו (אומן קונה בשבח כלי. בקבלנות נכרי בשבת).
חו"מ: כז, א (בעלי אומנויות יכולים להפקיע ממון העובר על תקנתם ולהפקירו). כז, ח (בא. התחלת המלאכה הוי קנין). מד (כנ"ל. כשחוזר בהתחילו צ"ל כפועל בטל ובלא התחילו במצאו להשכיר יש להם תרעומת ובלא מצאו א"ל אפי' תרעומת. חילוק בין פועל לקבלן). מה [נג, ב-ג] (השוכר מלמד וחלה בנו. חילוק בין שוכר פועל למשכיר בית ובין הפסיד המשכיר או לא). [נג, ד - נד, א] (אם מהני קנין בא. חילוק בין פועל לקבלן וביניהם למשכיר). עז, ב (כשלא הוצרך לו משלם לו כפועל בטל דהיינו כרביע משכר מלאכה. ואם עשה מלאכה קלה משלם כחצי משכר מלאכה). עז, ג (כשהיתה מלאכתו קלה מוריד לפועל בטל רק רביע). עז, ד (אם הליכה כתחלת מלאכה). עז, ה (כשהמשכיר אנוס הוי פסידא דפועלים). עז, ו (עמדו בסתם, מתי או' דעתם על שכר הראשון). עח [כו, ג] (אם הליכה כתחלת מלאכה). עט (לא הלכו ואין מוצאים להשכיר עצמם. חילוק אם אתמול היו מוצאים). פג (עמד בשתיקה אם או' על תנאי הא' עמד. חילוק בין עושה המתחייב מעשה או לא, ובין קיימא לאגרא או לא). פד (שכר מלמד לבנו וחלה הבן אם הי' המלמד מוצא בתחלה מי שישכרנו ועתה אינו מוצא נותן שכרו משלם).
חידושים: קמח, א (דבר האבד שידם על התחתונה נק' דוקא כשהוציא ממון ולא במניעת הריוח). קמח, ב (עד כמה שוכר עליהם או מטען). קמח, ב-ג (לא התחילו במלאכתם אינם חייבים משום דינא דגרמי). קמח, ג (אמר שכרכם על בעה"ב אם הולכין אחר רוב א. שבעיר). קמח, ד (א. שעושה בבית בעה"ב ושכיר יום אם הם ש"ש. גמר מלאכתו ותפיס אאגרי'). קמט, א (אמר טול את שלך איני רוצה להיות שומר ותפיס אאגרי'). רלה, ב-ג (אם הא. קונה בהכלי כשיעור שכירותו. כשנתן הבעה"ב המעות באיזה קנין קונה את השבח). רלו, ג (אמר בג' והשליח אמר בד' אם מלאכתם משוה ד' משלם ד', אף ששינה מדברי משלחו והשליחות בטל נוטלים מה שההנהו). רלו, ג-ד (חילוק בין פועל שנאנס בחצי היום לעבד עברי). רלו, ד - רלז, א (ספינה סתם ויין זה ונטבע רק היין, הטעם שחייב ליתן לו. כמו בשכר מלמד וחלה בנו. מ"מ יכול להביא יין אחר, משא"כ בנטבעה גם הספינה). רלח, א (משכיר בית עדיף מספינה וגם אם מת השוכר צריכים היורשים לשלם ואינו יכול להוציאם).
פס"ד: כו, ג (קלקל אינו קנה בשינוי). שכד, א (אם פועל יש לו דין עבד שהוקשה לקרקעות לענין אונאה, קנין כסף, שבועה). שכד, א-ג (אם קבלן יש לו אונאה). שלז, א-ב (קיבל עליו להוליך סחורה ונתקלקל הדרך, הוי מכת מדינה ומנכה, כמו במשכיר). שלז, ב-ג (אמר לשלוחו שכור לי פועלים בג' ושכר בד' וא"ל שכרכם עלי, נוטלים ממנו ד' והוא נוטל מבעה"ב ג' או ד').
עיי"ע אריס. טריפות (אומן). משכיר ושוכר. פושע. שבת (נכרי ע"י שכירות). שותפים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.