<h5>י</h5>

יודתיה

אהע"ז ח"ב: ריד-טו (ליתן ב' או ג' גטין: יודתיה, יודשיא, יודאשיא). רמא (פח, ב-ג] (בב"ד של וויטבסק כ' יודתה). שו, א (כ' יודתה אם צריכה חליצה). תכ (אנת אנתתי דמתקריא יודשא … ב"ד דוויטעפסק כותבים יודתה … לכ' תחלה גט יודתיה ואח"כ כנ"ל). תכא (אות י לא נרגש כ"כ, לכן יכתבו גט א' יודתיה והב' יודתה). תכב (לכתחילה יכתוב יודתיה, שנק' ע"ש יהודית, ולכן יכתוב בתי"ו ובה"א בסוף. ואין לחשוש שיקראו התי"ו מודגש. אם כותבים בשי"ן צ"ל יודאשא כי בשם לעז צ"ל אל"ף על פתח. אפשר נכון ב' גטין יודתיה - יודתה). תכג (ב' גיטין א' יודתיה והב' אנת אנתתי דמתקריא יודאשא). הוספות: עו, ד (נ' שבסוף הסכים לכתוב באל"ף אחר הדלי"ת).

פס"ד: רצ, ד (אנת אנתתי דמתקריא יודשא … ב"ד דוויטעפסק כותבים יודתה … לכ' תחלה גט יודתיה ואח"כ כנ"ל).

יוטא

אהע"ז ח"ב: ריח (מעריסה יוטא ונק' בפ"כ איטא). רכז (כנ"ל. צ"ל יוטא דמתקרי איטא). רכח (מעריסה וחותמת יוטא ונק' יטא צ"ל יוטא דמתקריא יטא, ובמדינתינו דמתקריא איטא). רכח (כ' שם העריסה יוטא ולא איטא). רכט (יוטא ונק' איטקא וכ' יטא צריך גט אחר). רל, א (במקום שאין חילוק בין חיריק למלאפום כ' יוטא ולא יטא). רמד, יא (נק' בפ"כ איטא וכ' יוטא).

ראה לעיל אצל איטא.