<h5>קטנים</h5>

או"ח: ב, ה (אם יש להם מח' בלשמה. כשמעשיהן מוכיחין). כט, ד (זכי' אם הוי בהם מטעם שליחות). לד, ג (מק. לגדלות שינוי גמור). לה, ז (ק. קורא בתורה אבל אינו פורס על שמע).

אהע"ז ח"א: כ (לענין שינה עם האב בקירוב בשר תלוי בשנים או בגידול הגוף).

אהע"ז ח"ב: שטו (ק. אינו מוליד. בדורות הראשונים הולידו לח' שנים. אם גם הגדלות התחיל אז קודם). שכ (הוחזק ע"י השכנים שהגיע לכלל שנים). שכג, ו (הטעם שנפסל בחליצה. חליצת קטנה).

חידושים: טז, ד (כששערו פרח לענין זימון, אחר י"ג, בשנת הי"ג וקודם). כד, א (מופלא סמוך לאיש לענין נדרים, תרומה ומצות). עז, א-ב (לר"י מוציא אחרים במגלה אבל לא פורס על שמע ולא עובר לפני התיבה. גם לרבנן הבן מוציא האב בבהמ"ז אפי' כשאכלו פחות מכדי שביעה. י"ל לרבנן גם קורא בתורה להיות מקריא. טעם החילוקים. לצדד להקל כדי שילמדו קה"ת. להקל במופלא הסמוך לאיש).

חידושים: ר, ג (לישת מצה ע"י ק. שהגיע לעונת נדרים). רט, ד (נאמנותן. יודע לשמור ידיו. חלב שחלבו נכרי. חילוק בין ס' איסור לס' טהרה).

עיי"ע חנוך. שליחות (זכיה). עדות (קטנים). קידושין (קטן; קטנה).

סימנים

אהע"ז ח"ב: שה, א (בא ס. העליון בקטנותה. אם בנים כס. תוך הזמן). שטו (בנים כס. בקטנה או גם בקטן. החזקה בקטן רק מטעם רוב, משא"כ בידוע שלא מלאו שנותיו).

עד שיהי' בן עשרים

יו"ד: צב, ב (למכור בנכסי אביו. רק מדרבנן. עבד עברי יכול למכור עצמו קודם).

אהע"ז ח"ב: קס (בן כ' שאינו יודע בטיב מו"מ או עביד מילי דשטות, ובן י"ג דידע בטיב מו"מ).

שערות

או"ח: סב (בת יב"ש ולא הביאה ב"ש אם חיישינן לנשרו, לענין מיאון, תענית ושאר עינוים דיוהכ"פ, אכילת ח"ש, חוה"מ. בדיקה בגומות לא בקיאים. בדיקה בקשרי אצבעות יד ורגל).

יו"ד: צג, ב (שיעורם).

אהע"ז ח"א: קיא, ב (באה לכלל שנותיה מתי אומרים חזקה הביאה ש"ש).