<h5>סימנים</h5>

אהע"ז ח"א: לז (בעגונות מהני אף בעדים הפסולים מדאו', דלאו עלייהו סמיכנא. א' העיד שזינה עם א"א ונתן ס. בגבה והיא מכחשבת ואחיה נתן אמתלא איך נודעו לו הס.; ס. לא מהני נגד טענת ברי). מט, ב (חילוק בין להוציא ממון ממי שטוען שהוא שלו, להוציא מנפקד שהחשש הוא שמא של אחר, להחזיר מציאה לבעליה). מט, ד (כנ"ל). מט, ה (אם סי"מ דאו' לכו"ע). מט, יא [עג, ב] (כשיש שינוי דעבידי דטעו, בין הסי' שידוע באיש הנטבע ובין הסי' שהעידו באיש שנמצא). נה, ח-ט (אם סי' דאו'. כמה גדולי הפוס' ס"ל דסי' דאו' רק בכרת החמירו שיהי' ס'). פו, ט (ס. עדיפי מע"א. אם עדיפי גם מע"א בעדות אשה). פח, ד (סי' שראו אלו שהכירוהו בחייו עדיף מסי' מאלו העידו בהם אלו שלא הכירוהו בחייו).

פס"ד: שלג, ד - שלד, ג (מוציאין ממון בס. בצירוף מה שידוע שהפקיד או ידוע שאבד).

עיי"ע נפל. קטנים (סימנים). שחיטה (סימנים).

אבידה ומציאה

יו"ד: קצה [טו, ד] (אם סימני' לאו דאו', תקינו רבנן שיחזירו בסימני' כיון דניחא למוצא שיחזירו א. בסימני').

אהע"ז ח"א: לז (סימנים בהכחשה. רמאי שאמר סי' מובהקים). מט, ב (אמר סי"ב ול"א סי"מ אין מחזירים. אמר סי"ב א' ולא השני מחזירים). נו, א (בלא סי' חיישינן דאתרמי א. כא. או שמשקר). נו, ג (חילוק בין ג' מטבעות שלא זעג"ז לבין פירות שמקצתן בכלי).

חידושים: קלח, ג (חילוק בין מציאה לפקדון ושטרות שצ"ל ס. חשוב).

הכרזה

חידושים: קלח, א-ב (מתי צריך להכריז כדי להחזיר לת"ח בטב"ע). קלט, ב (כנ"ל).

טביעות עין

אהע"ז ח"א: מט, ה (חששא דאשתהי דרבנן או דאו'. ס' א. ונשאת אם תצא). מט, ט (טב"ע בגידול הגוף. הכרה מרחוק). מט, יב (טב"ע עדיף מסי"מ, דקטלינן גברא בטב"ע). נח, ב (אחר ג"י אין מעידין מה"ת, ומ"מ בספק תוך ג"י מקילין). סב, א (אם מהני טב"ע פ"פ כשחתוך מהגוף). סב, ב (אם בעינן כל הפ"פ מב' הצדדים והחוטם והפדחת. חילוק אם צד הב' נשחת או שלא ראהו אלא מצד א'). סב, ג (גם בנחבל פניו מעידים עד ג"י. אם ג"י הוי ג' מעל"ע). סב, ד (ס' ג"י). סג, א (טב"ע פ"פ ופדחת בלא חוטם. טב"ע הגוף בלא הראש). סד (אשתהי והכירוהו בצירוף סי' כליו). סז (נטבע שהוציאוהו מיד ונשתהה מעל"ע והכירוהו. הכרה ע"י נכרי). סח, י (אם טב"ע גרוע הוי כסי"ב). עט (טב"ע דאשתהי עם סי"ב. טב"ע דאשתהי ואינו חבול בפניו). פו, יא [קמא, ג] (טב"ע עדיף מסי"מ). פח, ה (צירוף טב"ע דאשתהי עם סי"ב. אם יש חילוק באשתהי בין ימי החום לימי הקור או הקרח).

אהע"ז ח"ב: שלז, ה (אשתהי בתוך ג"י). שלז, ו (נתפח בתוך ג"י). שלז, ז (טב"ע גרועה עם סי"ב). [ו, ד] (כשתואר הגוף הועיל להכרת פנים. כשאמר סתם שהכיר תלינן שהכיר בפניו). שמב (ס' אשתהי ולא נתפח ונקרש מעט). שמג (ידעו מטביעתו ונמצא והכירוהו בפ"פ אם יש לחשוש בדדמי). שמז-ח (שהה ט"ו חודש במים וכשמצאוהו והוציאוהו ראו שנשתנה קצת והכירוהו רוב האנשים אם חוששין לבדדמי. אם ט"ע אחר ג"י מהני מדאו'. צירוף ט"ע גרועה עם סי"ב). שמט (אחר ג"י שהי' טמון בעפר. שהה ג"י בשעת הגליד). שנ (נטבע שהכירוהו אחר ג"י שהי' במים ואחר כמה שעות שהוציאוהו מהמים. מסיק להקל במשלא"ס דרבנן, בפרט אם יש סי"ב). שנא (טב"ע בחתימה אף שלא ראו חתימה זו). שנט (כשאומרת שהוא בעלה אחר כ"ג שנה שעיגנה והוא מכחישה). הוספות: נא, ב (הרוג שהכירו בטב"ע ואתפח. תוך ג"י ובס' אשתהי ג"י).

חידושים: קלח, ב (שייך בכלים ובגדים ולא בפירות וגיזי צמר). קלט, ב (בגט הוי ככלים ששבעתן העין).

מנין

אהע"ז ח"א: מט, ט (צירוף ס"מ לעוד סי'). סא (ב' הרוגים הוי יותר סי' מב' מטבעות והוי עכ"פ סי"ב, וי"א דמועיל יחד עם מקום ההליכה. אם ב' הוי מ.). סו, ח-י (חילוק בין מ. מטבעות למ. אנשים. אם מועיל עם מקום הליכה כסי"מ. אם צריך שיהי' מוכח שנפלו יחד. חשש דשמא נתחלף א' מהם. אם סגי בב' למ). סו, יא-ד (מעשה דקולר אם מיירי בהזכרת שמותיהם, ואם צריך ש"א וש"ע. אם סגי מקום הליכה או צריך גם מקום יציאה). פב [קלג, ד] (העתק חלק מהנ"ל). פז, ה (ביצאו בקולר מיירי באמר מ. בצירוף מקום היציאה וההליכה או א' מהם, דבברייתא לא נזכרו שניהם).

אהע"ז ח"ב: שלז, א (שהלך לרחוץ בנהר עם ב' נכרים). שמא, א (צירוף מ. עם מקום ההליכה).

חידושים: קלז, ג (מ. סי"ב. אם הוי סי"מ בצירוף עוד ס.). קלח, ג (כנ"ל). קלט, ב (מ. שני הרוגים שנמצאו).

פס"ד: שלד, ג - שלה, ב (הוי סי"ב. רק אם אין דרכן להצניע במספר זה).

מקום

אהע"ז ח"א: נה, ג (בנמצא באותו מקום בנהר קטן אם אמרינן זהו שנטבע זהו שנמצא). סו, יז-ח (מת שנמצא בנהר בעקולי ופשורי אם חשיב סי' מ.). פא, ב-ד (כשידעו שעבר שם ולא גר שם. חילוקים בזה בין אדם שמת לגט שנאבד ונמצא. תלוי בדין כאן נמצא כאן הי'). פב (כנ"ל). פז, ה (אפי' למ"ד מ. סי' היינו דוקא מקום מסוים ולא עיר או רחוב, ולכן במדדה נ' אמה לא הוי מ. סי').

אהע"ז ח"ב: שלז, ב-ד (הלך לרחוץ ונמצא בנהר דאיכא עקולי ופשורי. קבר שאבד זהו קבר שנמצא. זרק לה גט ונמצאת מזוזה). שמא, א (צירוף מ. ההליכה עם מנין). שמא, ג (כשידוע שבאו למ. לגביית חוב א"ח שאתרמו עוד שנים שבאו לכאן לגבות חוב). שנה, יא-ב (ידוע שעבר שם ולא גר שם. חילוקים בין אדם שמת לגט שנאבד ונמצא).

חידושים: קלז, א (חפץ ומ. הוי צירוף ב' סי"ג. דרך הינוח ודרך נפילה. ברה"י וברה"ר).

עיי"ע קבר.

סימן העשוי להשתנות לאחר מיתה

אהע"ז ח"א: עג (רושם צלקת. גומות אם הוו סה"ל). פח, א-ד (כנ"ל). פח, ג (אם חוששין לסה"ל גם בסי"מ).

סימן העשוי לידרס

אהע"ז ח"א: פח, ד (לא הוי ס. משום יאוש, אבל בודאי הוי סי'. אם יש חילוק בזה בין ממון לאיסור א"א).

חידושים: קלז, ב (משום יאוש או חוששין שנשתנה).

סימן הבא מאליו

חידושים: קלח, א (אם קיי"ל דהוי ס. אם או' שנעשה בכוונה או שאעפי"כ זוכר אותו).

סימני כליו

אהע"ז ח"א: מט, ב (צירוף ס. א' בגופו וא' בב. שאלה דיחיד). מט, ד [סח, רע"ג] (כנ"ל). נא (צירוף סי"כ עם אומדנות או עם סי"ב בגופו). נה, ב (בהכרת כל הבגדים ל"ח לשאלה וגם ציצית לא מושלי אינשי). נה, ג (בזמן מועט ל"ח לשאלה). נה, ד (אם חיישי למכירה וחליפין. בכל בגדיו לכו"ע ל"ח). נה, ה (בשליח למסור אגרת ל"ח לשאלה). נה, ז (צירוף סי"ב בגוף וסי' בבגדיו. ח. לשאלה רק למ"ד סי' דאו'. שאלה דיחיד). נה, ח (אם חיישינן לשאלה הוי ס' פלוגתא). נה, ט (טב"ע בבגדיו לא גרע מסי"ב. סי' בכלי וסי"ב עדיף מב' סי"ב בגוף. חשש שאלה תלוי בפלוגתא דסי' דאו'). נו, א-ב (כשהבגדים נמצאו סמוכים להרוג). נו, ג-ד (כשקצתן סמוכים לו וקצתן מלובש בהם, דמי לחשש השאלת כל בגדיו, או להשאלת מקצתן ולאבידת מקצתן). נו, ד-ו (כיס וארנקי ל"ח לאבידה ומציאה ואבידה. הוכחת הצ"צ מכאן דל"ח גם לאבידה א'. חילוק בין אבידה ומציאה דרבים לדיחיד, וחילוק בין שאלה דיחיד לכלים דלא מושלי). נז (אם יש הוכחה מהגמ' דחיישינן לשאלה דיחיד). נח, א-יא (הוכחות דלמ"ד חיישינן לשאלה הוא מדאו'). נח, ג (בחשש שאלה לא החמירו בעיגונא אדאורייתא). נח, ה-ט (חשש שאלה קטן יותר מחשש אתרמי סי"ב כסי"ב, ולכן חשש שאלה תלוי בסי"ב, דבאבידה ל"ח לשאלה ובעגונה חיישי'). נח, ח (דלא כמ"ש כמה אחרונים, דדוקא למ"ד סי' דאו' חיישינן לשאלה). נח, יב (שאלה דיחיד). נח, יג (שאלת כל בגדיו וכלים דלא מושלי). סג, ג (סי' בבגדיו בצירוף טב"ע דמהני עכ"פ מה"ת). סד (שאלת כל כליו דיחיד). סו, ט (מקצתן תוך הכ. ומקצתן חוץ הוי ככולן תוך הכ.). עב [קיח, ב] (טב"ע בכל בגדיו שנמצאו סמוכים להרוג). עו, ה (ס. כל בגדיו בצירוף סי"ב בגופו. חשש השאלת כל בגדיו). פד (דברים דלא מושלי אינשי. ציצית. קמיע. שט"ח העשוי לשמירה).

אהע"ז ח"ב: שלט (חשש שאלה בכל בגדיו. שאלה דיחיד). שמ (כלי דלא מושלי שנמצאו סמוכים להרוג. חילוק בין ממון לעדות אשה. חילוק אם חלק מבגדיו עדיין מלובש בהם, ואם הם מלוכלכים בדם, ואם עבר עליו השבת שרגילים להחליף הבגדים). שמז (שאלה דיחיד, איש שדומה לו בטב"ע). שמט (בילעט דלא מושלי). הוספות: נא, ד (סי' בגדיו עם סי"ב בגוף הוי שאלה דיחיד).

סימנים בינונים

אהע"ז ח"א: מט, ב-ה (אם צירוף כמה סי"ב הוי כסי"מ. בד"נ בד"מ בפקדון ובעגונות. נשאת בסי"ב אם תצא תלוי במחלוקת אם ס. דאו'. אדה"ז אמר שג' סי"ב הוי כסי"מ). מט, ו [סט, ב) (סי"ב הוי ס' דאו'). מט, ח (בעגונה. נשאת אם תצא. צירוף סי"ב). מט, י (בסי"ב שאין עשויין להשתנות אח"מ א"ח שנשתנו גם באשתהי). נא (הוכחות דמהני סי"ב במשאל"ס, דאיסור דרבנן הוא). נה, ו-ז (צירוף סי"ב). נה, ט (כנ"ל). נו, ג (כנ"ל). נח, ג (הוכחות דלא החמירו בעיגונא אדאורייתא בסי'). סג, ב (צירוף סי"ב. אדה"ז הצריך ג' סי"ב. טב"ע פ"פ בלא חוטם מצטרף כסי"ב). סו, ו-ז (נקב בגט בלי צמצום מקום אם הוי סי"ב. צמצום מקום התפירה בקאלנער בלי מקום פרטי בקאלנער. נקב בצד תיבה בצד שטה. שומא באבר פלוני). עט (צירוף כמה סי"ב. סי"ב עם טב"ע דאשתהי. באיסור משלא"ס מהני). פז, ב-ה (אם צירוף סי"ב הוי סי"מ). פז, ג (אם מהני סי"ב בדרבנן). פז, ד-ה (ראיית אדה"ז מגיטין כז, ב היא בין לפרש"י ובין לתוס' אבל היא רק לצירוף ג' סי"ב, וכן ראייתו מברייתא דקולר היא רק לצירוף ג' סי"ב). פח, ה (צירוף סי"ב וטב"ע דאשתהי).

אהע"ז ח"ב: שלח (צירוף כמה סי"ג. א"כ מצמר עבה, קאפטען מריפש עם אונטערשלאק עבה, אבנט מקרייקא. אם יש להקל בצירוף משלא"ס וכאן נמצא כאן הי'. סי"ג בכלי הוי סי"ב). שלט (צירוף סי"ב). שמא, ב (מהני רק בשאלה ולא בפקדון ובעגונות). שמב (צירוף סי"ב). שמג (צירוף סי"ב בכלים וסי"ג בגוף). הוספות: נא, ג (גומות בפנים הבאים מפאקין).

חידושים: קלט, ג-ד (צירוף סי"ב. חילוק בין איסורא לממונא). רכ, א (בפקדון).

פס"ד: שלד, ד - שלה, א (בפקדון סגי בסי"ב או עכ"פ בצירוף סי"ב). שלה, ב-ג (סי"ב נק' לפעמים סי"מ). שלו, א (צירוף סי"ב).

סימנים מובהקים

אהע"ז ח"א: מט, ג (אם סמכינן אסי"מ בד"נ). מט, ד (סי"מ בד"מ). מט, ה (אף אם ס. לאו דאו' מהני בגט ובעגונה מצד הסברא). מט, יב (אבד גט בלא כלי ומצאו בכלי ומכירו בסי"מ). מט, יג (מהני דוקא בסיוע דאבידה, דל"ח שנאבד עוד א' עם אותן הסי"מ). נ, ה (צמצום המקום בסי"ב אם הוי סי"מ). נה, א (באיזה אופן הוי רושם במצח סי"מ). נח, ו (אם מהני בעגונה). עו (אצבע כפוף וצמצום המקום אצבע אמצעית בפרק אמצעי ביד שמאלית). עו, ב (חוטמו שקוע ואינו כוחל ב' עיניו כא'). עו, ג (ס. בצפורן באצבע מסויימת). עו, ה (צירוף ס. צבע הזקן לסי"ב). פו, יא [קמא, ד] (אם ידיעת דברים נעלמים חשיב סי"מ. וירא את העגלות, ס. מסר שבעת שפירש עסקו בהל' עגלה ערופה). פו, יא [קמב, א] (אם מהני סי"מ ברמאי). פז, א (צפורן עבה באצבע ידוע אם הוי סי"מ).

אהע"ז ח"ב: רפו, ב [נד, ב] (אם סגי להיכר האיש שצריך בגט). הוספות: נא, ג (רושם במקום פלוני).

חו"מ: עב (סי"מ היינו שאפשר שימצא באמר אבל לא שכיח, ולא שא"א להמצא באחר. סי"מ בצירוף פקדון הוי כעדים).

פס"ד: שלה, ד (סי"מ היינו שנמצא רק בא' מאלפים, ואין הכוונה שאין נמצא כלל).

קשר

חידושים: קלז, ב (ק. משונה הוי ס. לכו"ע).

שמו ושם אביו ושם עירו

אהע"ז ח"א: פא (באיזה אופן סגי בשמו וש"א וש"ע וא"צ בדיקה). פא, א-ד (ג' שיטות במחלוקת רבא ואביי: כשעבר בעיר זו ואינו גר בה, כשגר בה, כשידוע שאין עוד א' בעיר זו בשם זה אבל לא העידו שגר שם רק שבא משם. חילוקים בזה בין אדם שמת לגט שנאבד ונמצא. תלוי בדין כאן נמצא כאן הי'). פא, ה (במחלוקת הנ"ל תלוי אם סגי באמרו מת בשמו וש"א וש"ע או צריך בדיקה). פא, ו-ח (כשהאשה עומדת בריחוק אם יש לחוש דבמקום שהבעל משם יש ב' יב"ש. עכ"פ בלא הוחזקו ואין השיירות מצויות אפשר להקל). פב (בג' שיטות הנ"ל תלוי אם מהני שמו וש"א וש"ע כשאינו גר שם. החילוק בין מת לגט שאבד). פג (שמו וש"ע ומלאכתו שהי' חייט הוי כש"א). פד (כשאמרו א' יצא מעיר פלוני מפשפשין כו' לשאול כל איש ואשה אם זוכרים כו').

אהע"ז ח"ב: שז, ב (חילוק בין לא הוחזקו תרי יב"ש ללא הוחזק באחין). שלז, א (שאמר שהוא מהראדישץ ושנפרד מאשתו ששה שנים). שמא, ב (בעגונות סגי בזה ורק בגט משום לעז חיישינן לשני יב"ש). שנו, יא-ד (אם שמו וש"א בלא ש"ע כהוחזקו דמי. חילוק בין גט למיתה). הוספות: נ, ב (לפני מותו אמר שמו וש"ע ושם אשתו ושם אחיו וסי' בפניו).

חידושים: קי, ב (מה גרע הוחזקו או שיירות מצויות). רכ, א-ג (שמו וש"א וש"ע סגי, ג' שיטות בעירו - שגר בה או שידוע שיצא משם או שידוע שהלך לעיר שבה נמצא הרוג בשם זה, ולא הוחזק שם אחר בשם זה). רכא, א-ג (דעת המתירים אפי' בהוחזקו. חשש דדילמא גמלא פרחא).

עיי"ע חזקה (הוחזק).