<h5>נדרים</h5>

יו"ד: קעז, ג (כשחתם ולא קרא מ"ש בו אם הוי נ.). קפג, ב (באוסר הנאת מעשי ידיו עד כמה נאסר ממלאכתו, כדי שכרו או שבחו. באוסר מעשי ידיו לא מהני מה שקיבל שכרו ויותר. כשעשה בסחורה שאינה שלו אם נאסרה כל הסחורה). קפג, ח (האומר יקדשו ידי כו' אם חל ההקדש. אם איתא לחצאין היינו רק לפלוני).

חו"מ: ע, ב (אם מותר ויתור במודר הנאה).

חידושים: קס, ג (מתפיס בנ.).

עיי"ע גידולי קרקע. דבר שאין בו ממש. דבר שלא בא לעולם. הקדש. שבועות.

הולכת הנאה לים המלח

יו"ד: קפג, ג-ו (באוסר מעשי ידיו ועשה מלאכה בסחורה שאינו שלו אם מהני הולכה).

הפרה

יו"ד: קצא (גזה"כ או שע"ד בעלה נודרת וגזה"כ שאחר שקיים א"י לה.).

אהע"ז ח"ב: רסח [יד, ג-ד] (מיעקר עקר או מיגז גייז. הטעם של' אין כאן נדר מועיל בהתרה ולא בה.). רעא, ה (ע"ד בעלה נודרת ומ"מ רק מיגז גייז). שה, ב (על תנאי).

חידושים: קיב, א - קיג, א (מיעקר עקר או מיגז גייז. הטעם של' אין כאן נדר מועיל בהתרה ולא בה.). רכח, ג (אם ת"ח מפר לעצמו במה שהדירו חברו).

התרה

יו"ד: קעט (הנ. ע"ד חברו צ"ל רק בפניו או גם מדעתו, מפני החשד או מפני הבושה. חילוק אם הנ. הוא מחמת טובה שעשה לו. לסניף יש לצרף דעת המתירים אף בעשה לו טובה). קפט (סגי בג' הדיוטות, אצ"ל גמיר הל' נ. הפשוטים, ויכולים לישאל אח"כ). קצ (כשאמר נ. בלי ה. נשאל תחלה על דברים אלו ואח"כ מתירין הנ.). קצו (נ. ע"ד חבירו אין מתירין אלא מדעת חבירו. לדבר מצוה מתירין. חילוק בין שבועה לת"כ. אם יש להתיר בפניו ובע"כ). שלט (הנ. ע"ד חברו צ"ל רק בפניו או גם מדעתו, מפני החשד או מפני הבושה. חילוק אם הנ. הוא מחמת טובה שעשה לו. לכחתילה ובדיעבד).

אהע"ז ח"ב: רסח, א-ב (אין כאן נדר אם הוא ל' ה.). רסח [יד, ג-ד] (הטעם של' אין כאן נדר מועיל בה. ולא בהפרה). [יד, ד - טו, א] (עוקר הנדר למפרע פי' שמתיר מעכשיו ועי"ז עוקר למפרע).

חידושים: קב, ד - קג, ב (הנ. לחבירו צ"ל בפניו או גם מדעתו. לסניף יש להקל אפי' בע"כ). קיב, א - קיג, א (עוקר הנדר פי' שמתיר מעכשיו ועי"ז עוקר למפרע. אינו נ. לא הוי ה. אין כאן נדר הוי ה. ולא הפרה). רלג, ג (צריך לפרט הנ. לא' מהמתירים והוא חובת הנודר ולא המתיר).

חרטה

יו"ד: קפ, ה (ח. דמעיקרא. מתי מהני ח. דמעתה). קפא [ד, ד-ה, ב] (כנ"ל, בנ. דרך קנס מהני ח. דמעתה, ואז מהני גם בנולד). הוספות: סח, ב (צ"ל ח. על העבר).

ידות נדרים

יו"ד: קפ, א (האומר אסור עלי אסור משום י.). קפג, ח (כשאומר שבועה בל' נ. ונ. בל' שבועה).

חידושים: קא, א (ילפינן מהיקש ולא במה מצינו לכן לוקין עליו, דאין לוקין מן הדין). קא, ב (י. שאינן מוכיחות, דאמר מודרני ממך ואיכא למימר דלא משתעינא בהדך ואיכא למימר מהנאה. וי"א דהוי י. מוכיחות דלא משתעינא בהדך ואסור). קא, ג (אמר מודרני ממך שאני אוכל, ולא אמר לך, אי הוי י. מוכיחות). קא, ג-ד (י. שאין מוכיחות אם קיי"ל דל"ה י. חילוק בין י. גרועות או חשובות ובין נ. לגטין וקדושין). קא, ד - קב, ב (שיטת אביי ורבא בי. שאינן מוכיחות. חילוק בין נזירות לנ. אם גטין וקדושין דומין לנ. או לנזירות).

עיי"ע ידות.

כינוי נדרים

אהע"ז ח"ב: רמד, ז (ע"י ה. הוי כאמר ל' הנדר עצמו או שגם כ. מועיל).

כל נדרי

יו"ד: שמה, ח (אם מהני לנודר לצדקה. לא מהני במה שחבירו משביעו ע"ד).

כתב

יו"ד: קעז, ג (נ. ע"י כתב אם מהני). קעח, ג (כנ"ל). קפ, ג (כנ"ל). קפא [ה, א].

עיי"ע שבועות (כתב).

לשון נדרים

יו"ד: קעז, א (כחתיכה דאיסורא אם הוי ל' נדר או כמו נבלה וטרפה. אמר הרי את עלי כאשת איש אחר). קעז, ב (כשלא התפיסו בדבר הנדור ב' דיעות). קעז, ד (עכ"פ מהני התרה). קעח (באמר עד הקציר אם אזלינן בתר רובא - קציר חטים או שעורים). קעח, ג (כחתיכה דאיסורא מורה יותר ל' נבלה וטריפה). קפ, א (האומרים שחיטתו אסורה עלינו. איסור הוא ל' נדר או יד, והשאלה אם אוסר הבשר או השחיטה דאין בה ממש). קפב (האומר שבת א' חודש א' אם צ"ל מעל"ע). קפב, ו (האומר חדש א', אם הוא חדש חסר יכול להיות כ"ח יום וכמה שעות). קפב, ז (האומר שנה, נתעברה אסור בה ובעיבורה). קפג, ח (ידי למעשיהן פי' שאוסר החפצא ולא שאוסר נפשי' אחפצא). שלח (האומר שבת א' חודש א' אם צ"ל מעל"ע).

אהע"ז ח"א: כב, ב (אמר כשיהי' לי ולד והפילה אשתו).

חידושים: ז, ב (הנ. מן המזון אסור בה' מינים, אם אסור גם ביין תמרים אורז ודוחן).

מודר הנאה

חידושים: קב, ג (אם ויתור אסור. דריסת הרגל בבקעה. כניסה לחצרו). רלג, ב (חילוק בין כל הרוצה לתרום, שתורם משל בעה"ב, לכל הרוצה לזון, שהבעל מחזיר לחנוני).

מחילה

עיי"ע שבועות (מחילה).

נאמנות

יו"ד: קפט (נ. על נדרי עצמו ואין לו דין אתחזק איסורא שבידו לישאל עליו).

אהע"ז ח"ב: רצ, ו (לחולין - ל' בפת"ח - מה שאוכל לך. מחלוקת דמכלל לאו אתה שומע הן).

נדר ושבועה

יו"ד: קפא [ד, ד] (נ. בל' שבועה אינו נדר. נ. שלא אהי' בורר. שבועה בל' נ. ב' דיעות).

נדרי אונסים

יו"ד: קצו (חילוק בין א. דשבועה לשאר א. דאדעתא דהכי כו'. סבורה הייתי שיכולה לקבל כו').

נדרי זרוזין

אהע"ז ח"ב: רפג, א (כל דיבור שאומר רק כדי לזרז שיתנו לו כו' אינו כלום. והיינו אם אח"כ אמר שנתכוין רק לזרז).

נדרי טעות

ראה לקמן אצל נדרי שגגות.

נדרי מצוה

יו"ד: קפ, ה (יש להן התרה).

נדרי צבור

עיי"ע קהל.

נדרי שגגות

יו"ד: קעז, ב (כשחתם עם הקהל ואח"כ לא חתמו רוב הקהל א"צ התרה). קצ (כשחשב שיועיל להכריח את אשתו להתגרש).

אהע"ז ח"ב: רצ, ד-ו (כשיש טעות בעיקר הנ. או כשפירש. אומדנא דמוכח ולא פירש אם צריך התרה. חילוק בזה בין נ. לבין מתנה או גט).

ספק נדרים

יו"ד: קעז, א (סתם להחמיר. אם אזלינן בתר רובא). קעח, ב (מתי אזלינן בתר רובא אומרינן לא מעייל נפשי' לספיקא ומתי אמרינן סתם נ. להחמיר. חילוק אם ספיקו חמור מודאי. חילוק אם ע"י דלא מחית לספיקא מתבטל כל הנ.). קעח, ג (כשהל' מורה יותר להיתר אזלינן כוותי' אף שמתבטל הנ. חילוק בין כרישין וקפלוטות דאזלינן בתר רובא כי השמות מחולקין לבין שמן ושמן שומשמין).

על דעת רבים

יו"ד: קצ (מתירין רק לדבר מצוה. שלום בין איש לאשתו הוי מצוה, אפי' שלום דקטיעא).

פתח

יו"ד: קפ, ה (אילו הייתי יודע שיעבור כו'). קצד (אין פ. בנולד, מ"מ אמרינן אומדנא דאדעתא דהכי כו').