<h5>שבת</h5>

כל הלכות ד' רשויות לשבת - עיי"ע עירובין.

יו"ד: צב, א-ג (אם מותר להכניס עצמו לפני הש. לדבר שיהי' מותר לחלל ש. גם להאוסרים הוא רק מדרבנן).

פס"ד: שמג, א (בש. מקדימין לבוא לבהכ"נ יותר מבחול). שמו, א-ג (חי' לרמב"ם). שנד, ד - שסב, ב (חי' לרי"ו). שנו, ד (תקיעות שתוקעין בע"ש).

עיי"ע אינו מתכוין. בין השמשות. מילה (שבת). עירובין (כולל גם כל ההלכות הקשורות לד' רשויות לשבת). פסיק רישא. תרומה ומעשר (אכילת ארעי).

אורג

חידושים: נ, ד (דיני א. ושיעורו).

אמירה לנכרי

או"ח: פז (מדרבנן או ס' דאו').

חידושים: כד, ג (במקום מצוה. חילוק בין יש מעשה בגופו של דבר לאין בו). סא, א (אומר לו ברמז לעשות בחול).

פס"ד: ט, ד (מדרבנן או ס' דאו'). שמו, א-ב (כנ"ל. קיל יותר משבות דאית בי' מעשה).

ראה לקמן אצל נכרי.

אפי'

חידושים: לח, א (שיעור שיקרמו פניה).

פס"ד: שנח, ב-ג (מתי התירו לרדות).

בונה

חידושים: יט, ג (צנון טמון בקרקע ותוחב סכין להוציא אם נראה כעושה גומא). מט, ג (שיעורו במשהו). רג, ב (חוקק בעץ רק ב' לוגין שאין מקיימין כן).

ראה לקמן אצל סותר.

בורר

יו"ד: מה (יין או מים צלולים מותר לסננן במשמר, מהו שיעור הצלילות).

פס"ד: יג, א - יד, א (ב. פסולת מתוך אוכל לאלתר ואוכל מתוך פסולת לבו ביום, ביד ובכלי, אם חייב בשבת ואם יש בזה חילוק בין שבת ליו"ט. שיטות הפוס'). יג, א (סינון יין עכור שיש בו שמרים). יג, ב (נפל זבוב ומוציאו בכף עם קצת מים. שיטת אדה"ז בשו"ע ובסידור). יד, ב-ד (הסרת עצמות דקים מדגים מלוחים בעת האכילה והסרת הקליפה שהפרי מונח עדיין בתוכו וקליפת שומין). יד, ג (ב' מיני אוכלים).

בישול

או"ח: לז (ליתן מים צוננים ליד התנור).

חידושים: לט, ב (מגיס בנתבשל כ"צ ועודה על האש). לט, ד (עירוי חמים מרובים מכ"ר לתוך טיי צוננים מועטים). מ, א (אם מותר לתת כלי מים צוננים מרובים בתוך כ"ר עם מים מועטים להפשירן). מא, ב (אם מותר להפשיר במקום שיכול להתבשל). מא, ב (עירוי מכ"ר על עלי טיי).

עיי"ע בישול. ראה לקמן אצל הטמנה. שהיה וחזרה.

גוזז

יו"ד: רב, ב (ציצין שפרשו וחתיכת יבלת הוא משום ג. וציצין המעכבין במילה הוא משום חבורה).

דש

חידושים: מו, א-ב (מנפט צמר גפן תולדה דדש או דמנפץ את הצמר). מו, ג-ד (אם מפרק חייב משום דש. שיטות הפוס'. שבירת קליפת אגוזים. כשניתקו הפולין מהשרביט לפני השבת). עג, ג-ד (מלילה ביד בשבת הוי שינוי ומותר, או אסור מדרבנן או חייב. חילוק בין תבואה לבין פולין דדרכו ביד, ובין דש השבולת שהדגן נופל לבין מקלף שמוציא הקטנית מהשרביטין). עג, ד (אם מותר למלול בשינוי בשבת. אם כבר ניתקו מהשרביטין). עד, א (מפרק ארבעס שגם השרביטין ראוין לאכילה).

ראה לקמן אצל חולב. סחיטה.

הוצאה והכנסה

או"ח הוספות: יד, ב (למשמש בבגדו בע"ש עם חשכה).

יו"ד: מז, ד (קמיע שהוחזק ג"פ ע"י אדם א').

אהע"ז ח"א: צ, ו (חגר יכול לצאת במקל אבל לא הזקן והסומא. מקל חשובים אסור מדברנן עכ"פ. מקל להכות הבהמות חייב).

אהע"ז ח"א: קלט, א (הטעם דא"ח בבירית דלמא שלפה ומחויא).

חידושים: ה, ב-ד (כנ"ל). לב, א-ב (מהיכן ילפינן שעקירה והנחה צ"ל מע"ג מקום ד'). לב, ב-ג (אם גם ברה"י צ"ל מקום ד'. חילוק בין אדם לקנה ובין עקירה להנחה). לב, ג (טח בכותל. מחשבתו משוי לי' מקום). לב, ג-ד (אדם העומד ברה"ר וידו למע' מי'). לב, ד - לג, א (פשט העני ידו לפנים וידו תוך ג' לקרקע אם הוא כמונח בארץ ואם ידו בתר גופו גרירא אפי' כשמונח על השלחן או על הארץ). לג, ב (רה"י לרה"ר דרך מקום פטור. חילוק בין מהלך לעומד במקום פטור ומעביר בידו, ובין נתעכב בידו מעט או לא). לה, ב (אשה ואומן היוצאים במחט התחובה בבגד. כיסוי על הכובע מפני הגשמים. תפילין שעל הראש). לה, ג (הטעם שבליעתו זוהי הנחתו, אף שעדיין לא הגיעו לבני מעיו). מא, ד (הטעם שהסוס יוצא בפרומביא). מב, א - מג, ד (הטעם שמותר לצאת במחט שאינה נקובה (סיכה) שאוגרת בה שערה ול"ח למישלפא ומחויא, לפרש"י שעי"ז יתגלה שערה, לתוס' כי מחט שאינה נקובה אינה תכשיט או כי אינה משמשת בתור תכשיט ומותרת אפי' טס של זהב בראשה. שיטת הפוסקים). מג, א-ד (כשמעמדת בה מפתחי חלוקה וצעיפה). מג, ד (מחט נקובה להעמיד קישוריה. תכשיט ותפילין וקמיע משום מלבוש, ואף שאין מלביש אלא מיעוט הראש). מד, א (טעם החילוק בין טוטפת לכלילא). מד, ג (חילוק בין כלילא לעיר של זהב). מד, ד - מה, א (טעם החילוק בין נזמי האזן לחוטין שבאזניהן). מה, ב (תכשיט שנושא בידו). מה, ב-ד (אם חייבת על מחט נקובה התחובה בבגדה להעמיד קישוריה ועל מחט התחובה בבגדה סתם. חילוק בין אשה לאומן היוצא במחט התחובה). מה, ד - מו, א (קיטע בקב שלו ומנעל של עץ אם הוי משוי וחייב). מח, ג (זורק מרה"י לרה"י דרך רה"ר, תוך ג' ולמע' מג). מח, ד (הכנסה והעברה וזורק ומושיט תולדות דהוצאה). נד, ג (מחט נקובה התחובה בבגדה להעמיד קישוריה). סד, ד (הכנסת תפילין ממקום שאין נשמרין. אשה הלובשת תפילין).

חידושים: רב, א (עני עומד בחוץ וידו על השלחן בפנים, אם נק' הנחה ואם חייב כשהוציא). רב, ב (חילוק בין מחט שחולקת בה שערה למפתחי חלוקה). רב, ב-ג (מחט שאינה נקובה להעמיד מפתחי חלוקה אם נאסר מטעם שמא משלפי ומחוי. שיטות הפוס'). רג, א (חילוק בין מחט נקובה להעמיד מפתחי החלוק דחייב לבין תפילין בשבת דפטור).

פס"ד: שס, ד - שסא, א (אם גם ברה"י צ"ל הנחה ע"ג ד').

עיי"ע עירובין. קלוטה.

הוצאה, שיעור

חידושים: מז, א (יין חי רובע רביעית, ובנגע בו עכו"ם או מזוג או יינות שלנו ברביעית). מז, ב (חלב בהמה טהורה וטמאה ואשה).

הטמנה

חידושים: לט, ג (בסאמאוואר מקרי ה. ומהני גרוף אבל לא קטום). מא, ג (אסור אפי' מבושל כ"צ ומצטמק ורע לו ואפי' לצורך הלילה. הטמין בדבר שאינו מוסיף הבל והושיבה ע"ג דבר שמוסיף הבל).

העברה ד"א ברה"ר

חידושים: מט, א (דיני זורק ד"א ברה"ר).

זורע

חידושים: מו, ד (אם צריך שיעור). מט, ג-ד (מנכש משום ז. או חורש. ז. בכל שהוא).

חבורה

יו"ד: רב, ב (ציצין המעכבין במילה הוא משום ח. וציצין שפרשו הוא משום גוזז).

חובל

חידושים: נא, א (משום נטילת נשמה, דש או צובע). נג, ב (כנ"ל). נג, ג (ח. באדם ונצרר הדם ולא יצא. ח. בשקצים ורמשים ויצא הדם).

חולב

חידושים: מז, ב-ג (שיעורו כדי גמיעה או כגרוגרת). עד, א (לתוך האוכל).

ראה לעיל אצל דש.

חולה

פס"ד: טז, ד (שיניים שכואבות מאד אם מחללין הש.). טז, ד - יז, א (ח. מסוכן אם עושין לו רפואה ע"י ישראל גם בדבר שאינו מסוכן).

חורש

פס"ד: שמו, ג (דברים האסורים משום גזירה שישווה גומות, אם הוא פ"ר. קינוח רגלו בקרקע. כיבוד. הדחת הרצפה).

טחינה

חידושים: מז, א (ט. באוכל. תלוי אם נאכל כמו שהוא חי). רג, א (הנוסר עצים להנות בנסורת. בגבינה).

כבוד ועונג שבת

פס"ד: שנו, א (מרחץ ובגד של ש. הוא משום כבוד או עונג).

כותב

או"ח: ד, ב (איטר הכותב בשמאל).

יו"ד: צג, י (כ. אות א' פטור אבל אסור מה"ת).

חידושים: נ, א (כ. ב' אותיות שאינן תיבה בפ"ע. מספרים. רושם לסימן. כ. המתקיים זמן נכון אבל לא לעולם). נ, ב (פתיחת וסגירת ספר שכתוב על חודי הדפים. רישום אותיות בידו באויר ואינו מתקיים כלל). נ, ג (החזיק הקולמוס באצבעות אחרים. הגיה אות א'. כ. ע"ג כ.). נ, ד (כ. ב' אותיות שאינן תיבה בפ"ע. כ. רהוטה שלנו).

כיבוס

חידושים: נז, ג - נח, א (נתינת מים על נעל מטונף. חילוק בין לשכשכו לבין לשפשפו ובין עור רך לקשה. אם שריית בגד נקי זוהי כ. ואם הוא דרך לכלוך שרי לכו"ע. שתיית מים ע"י מפה).

לש

חידושים: מו, ב (חייב משעת נתינת המים לקמח או משעת גיבול. מידי דלאו גיבול הוא כמו דיו ואפר. מורסן. שתיתה. חילוק בין בלילה עבה לרכה). נז, ג (באיזה אופן מותר לגבל בשינוי ובבלילה רכה). סא, ג - סב, ב (כנ"ל. שיטות הפוס' בנתינת המים בלי גיבול).

פס"ד: טו, א-ד (מידי דלאו בר גיבול פטור, או חייב משעת גיבול או חייב משעת נתינת המים. אם מהני שינוי ואיזה). טז, א (כשנילוש בע"ש מותר להוסיף משקין בש. בלילה רכה). טז, א-ב (חומץ בחריין, או בצנון ומלפפון, או בדג מלוח ובצל, להפוסקים כרבי ל"מ כ"א בלילה רכה ושינוי). טז, ג (שיטת הרש"ל שכשאין מדבקין כמו עיסה אין שייך ל.; בקמח ומים אם חייבים משעת נתינת המים).

מוקצה

חידושים: רב, א (מוכין, גיזי צמר ואבנים שטמנו בהם).

פס"ד: שנח, ג (חררה שטמנה בגחלים מתי מותר להוציאה ע"י כוש וכרכר).

מכבה

חידושים: לט, א (מסתפק משפופרת של ביצה שע"ג הנר אם חייב מדאו').

מכה בפטיש

חידושים: מ, א (נתינת מים קרים בכלי חם אם חייב מה"ת משום מצרף). מט, ג (שיעורו במשהו. העושה נקב בלול לכו"ע משום מ"ב). רג, ב (מכה בפטיש על הסדן אם הוי מלאכה).

מכירה לנכרי לימי השבת

או"ח: לא, ג (רחיים שבתוך חצרו). לד (מחזיקי הפאצט [חברת הובלה]). פט (חוזה שריפת יי"ש). צ (מחזיקי הפאצט). צא (רחיים שבתוך חצרו). צב (מחזיקי הפאצט).

פס"ד: יא, ד - יב, ב (חוזה שריפת יי"ש).

מלאכה שא"צ לגופה

יו"ד: קנח, ז (שיש רצון רק שא"צ לתכליתו. כיס הזב).

חידושים: מח, א (מניעת ההיזק ה"ל משאצל"ג וכשמרחיק ההיזק שכבר חל ה"ל משצל"ג). נא, ב-ג (אם חובל בחבירו נק' משצל"ג). נא, ד (חילוק בין נטילת קוץ לחתיכת ערלה). נב, א-ב (פציעת חלזון חתיכת יבלת ונטילת צפרנים. בורר). נב, ג-ד (חובל לנקמה ולרפואה). רג, א-ב (במקלקל. מתי סגי בלגופה - לצורך העושה המלאכה, ומתי צריך שיהי' גם לגופו של החפץ. מניעת ההיזק ל"ח לגופה. סותר ע"מ לבנות. נטילת צפרנים. בורר פסולת).

ממצוא חפצך

חידושים: סא, א-ג (דיני מחשיך על התחום ובתוך העיר).

פס"ד: יב, ג (אין דומין למלאכה ואין מביאין למלאכה ומ"מ נאסר). יב, ד (כשהולך להכין עצמו למלאכה המותרת בשבת).

מנפץ

חידושים: מו, א-ב (מנפט צמר גפן תולדה דדש או דמ. את הצמר).

מקלקל

או"ח: כ, ב-ג (סותר ע"מ לבנות שלא במקומו אם נק' מ. חילוק בין סותר למכבה).

חידושים: מו, ג (חופר גומא וא"צ אלא לעפרה. חילוק בין בית לשדה). נא, א - נג, א (בחובל ומבעיר). רג, א (מלשאצ"ל).

נכרי לצורך ישראל

או"ח: כט, ד-ה (אם הוי כזכי' מטעם שליחות). ל (באומר כל המכבה אינו מפסיד). לא, ב (כשעושה בציווי ישראל אם הוי דאוריי'). צג (הוספת נרות ומדורה וחשש דשמא ירבה).

ראה לעיל אצל אמירה לנכרי. עיי"ע שליחות (גילוי דעת).

נכרי ע"י אריסות

או"ח: לג (כשמקבל מעות מכל פוד אם הוי א. או קבלנות). פח (כנ"ל).

נכרי ע"י קבלנות

או"ח: כט, א (כשיש לישראל ריוח, לרוב הפוסקים רק מטעם מראית העין, דלא כמ"א דאוסר מדינא). לג (ק. ואריסות). פז (במקום שנהגו לבנות בק. משיב על האוסרים מדינא. נהגו לאסור. אולי מחשש האוסרים הנ"ל ואולי מחשש שבונים משל ישראל ומסייע. כשהשר בונה יש להקל. ק. בשדה). פח (ק. בשדה ובבית).

פס"ד: ט, א - יא, ד (הטנם שנהגו לאסור במקום שנהגו לבנות בק. כשבונים משל ישראל ומסייע. ק. בשדה).

נכרי ע"י שותפות והתנו

או"ח: לא, א (הריב"ש התיר כשהתנו בתחלה). לד, א-ב (מועיל אף כשיודע שבסוף ימחול לו הנכרי).

נכרי ע"י שכירות

או"ח: כט (כשש. למספר ימים אם דומה לקבלנות). לב (בש. שנה). פו (בש. לימים קצובים דומה לקבלנות).

נרות שבת

חידושים: לח, ב (אם מדליקין במשי). לח, ב-ג (בנר של שעוה, בפתילה אסורה או מותרת). לח, ג (אם חלב מבושל דומה לחלב מהותך).

סותר

חידושים: לט, א (סותר ע"מ לבנות שלא במקומו). מד, א (דוקא כשמתקן הבנין יותר ממה שהי', ולכן בסתירת קליעת שערה אין איסור).

סחיטה

חידושים: לו, א (ושוין שטוענין בקורות בית הבד ועגולי הגת, אם הוא דוקא כשרסקו תחלה). לו, ב - לז, א (שיטת רש"י ורי"ו דגזרינן בטעינת קורות בע"ש בלא נתרסקו שמא יסחוט בידים כמו במשקין שזבו). לו, ג (מחוסרין דיכה. חילוק בין זיתים וענבים לבין שום בוסר ומלילות). לו, ד - לז, ב (מחוסרין שחיקה מותר לגמור בידים). לז, א-ב (אם טעינת הקורה מבע"י חשוב כריסוק). מח, ב-ג (בחלות דבש אם הוא מה"ת). נח, ב - נט, ג (בתותים ורמונים אם חייב. פירות שאין דרכם בס. אם מותר או אסור או חייב. אי מהני אחשבינהו). נח, ג-ד (אם חייב על ס. כבשים שנכבש ביין וחומץ ובשאר משקים). נט, ב (ס. יין ושמן מבגדים אפ"ל דלכו"ע חייב). נט, ג (דיני משקין שזבו). נט, ג - ס, א (ס. בגדים מיין ושמן אם הוא משום מלבן או משום דש, וי"א דחמיר מזיתים וענבים, דאפי' הולך לאיבוד אסור). ס, ב (דבש מהחלות. ס. כבשין לגופן א"נ מפרק, או דהוי פ"ר דלא ניחא לי'. ס. לתוך הקערה). ס, ג (חילוק בין כבשין לבגד ולשאר פירות שסחט למימיהן. מוצץ בפיו). ס, ג-ד (ס. לימון לקערה כדי לטבל המאכל בהן). רסג, ג (ריסוק שלג וריסוק חלות דבש). רג, ג-ד (משום מפרק. חולב. תותים. יין ושמן שנבלעו בבגד. שום בוסר ומלילות. אחשבי').

פס"ד: יד, ד - טו, ב (פרי שיש מק"א שס. שם, מתי או' בטלה דעתם וגם שם אינו חייב ומתי או' שבכל מקום אסור. חילוק אם בשאר המקומות יש הרבה מאותו פרי ומ"מ אין ס. אחשבינהו). שנה, ג-ד (ושוין שטוענין בקורות בית הבד ועגולי הגת, אם הוא דוקא כשרסקו תחלה. אם היוצא מהם מותר).

ראה לעיל אצל דש.

סעודה

או"ח: לו (בש. שחל ביוהכ"פ למה לא מחויבים לאכול כזית).

פס"ד: שנז, ב-ד (ס. שלישית צריך פת או סגי בפירות. בסעודה א-ב צריך פת סגי במיני מזונות. כשאוכל במ"מ קודם חצות כנהוג וסעודת שחרית אחר חצות אם יוצא אף שאינן כסדרן).

עירובין

עיי"ע עירובין.

פיקוח נפש

או"ח: לו (דחוי' או הותרה). לח (סגולה בדוקה במלאכה דאוריי'. דחוי' או הותרה).

חידושים: לה, ד (דחוי' או הותרה).

עיי"ע פיקוח נפש.

צידה

חידושים: נג, א-ב (לבית ולביבר. ישב הא' ומלאהו כו'. כשמתכוין לנעול הדלת וניצוד ממילא). נג, ד (צ. חי' ועוף שברשותו).

קבלת שבת

יו"ד: קצה [יז, ב] (ק. בטעות. ביחיד ובצבור).

פס"ד: רעא, א (הפסק טהרה אחרי ק"ש).

קוצר

חידושים: מח, א-ב (תולש חלות דבש. טעם החילוק אם הכוורת מחוברת לקרקע).

קושר

חידושים: נג, ד - נד, א (ק. שלפעמים מתירין מתי נק' ק. של קיימא). נד, ב (כל ק. שאסור מדרבנן אסור להתירו מדרבנן. ק. של קיימא שלא הידקו ויכול להתירו בא' מידיו. ק. העשוי להתקיים ב' או ג' ימים).

רחיצה

חידושים: לח, ד (בליל שבת, והאידנא בע"ש).

רשויות לשבת

עיי"ע עירובין.

שבות

חידושים: ר, ג (טבילת כלים).

פס"ד: שמו, א-ב (ש. דאית בי' מעשה גרע מאמירה לנכרי). שנה, ב-ג (השמעת קול. אוושא מילתא וזילותא חטים בריחיים בע"ש שיטחנו בש.). שנו, א-ב (איזה ש. התירו ביה"ש).

שביתת בהמה

או"ח: לא, ב.

שהיה וחזרה

חידושים: לז, ב-ד (מתי מהני הטעם דקשי לה זיקא. באונין של פשתן. בבישול בשר. ברחא ולא שריק). לז, ד (מאכל בן דרוסאי. מצטמק ויפה לו. חילוק בין בישול לצלי, ובין צלי לבשרא אגומרי). לט, א (חזרה מותרת רק כשכבר נתבשל ואין בו משום בישול).

שכר שבת

או"ח: מט, ג (בהבלעה).

תחומין

עיי"ע עירובי תחומין.

תענית

או"ח: לו (יוהכ"פ. ת. חלום או משום עונג. באכל כזית).

תפירה

יו"ד: שנג (ב' תכיפות בלי קשר).

חידושים: נ, ד (תכיפה א' ב' או ג' וקשר א').