<h5>הודאת בעל דין</h5>

אהע"ז ח"א: לג, ו (שיטת רב ושמואל בנסכא דר"א, דגם בלא מיגו אין להמשיך עליו חיוב בהודאתו כשאומר דידי חטפתי. כמו שפיו אין מחייבו קנס אף בלא מיגו. ובאיסורים שאין הטעם דמשואיל"מ גם ר' אבא יודה).

פס"ד: שנג, ד (שכ"מ או בריא שהודו בפקדון או במלוה מתי חיישינן שנתכוין שלא להשביע עצמו).

הודאה הבאה מחמת כפירה

אהע"ז ח"א: צ, יד-טז (יש לה דין ה. ולא מהני בקנס או בקידושין. במקום דל"מ אם יכולים לחזור. במקום דמהני אם הוי ה. לענין מודה במקצת. הוכחש ע"י ע"א).

עיי"ע טוען ונטען (הוחזק כפרן).

שלא בפני עדים

חו"מ: נה (הכמין לו עדים שראו שהלוה לו ואמר קבלתי בפרעון ומפני שלא יכלתי להוציא הודיתי לו שהוא דרך הלואה).

חב לאחרים

אהע"ז ח"א: מ, ה-ו (מלוה שאמר שטר אמנה כו' ולא בשעת הודאה שח"ל. חילוק אם הוא דבר שאפשר אסיק אדעתי' וכיוון לחוב).

משטה הייתי בך

אהע"ז ח"א: מ (בשכ"מ בחולה במסוכן). מ, ב (כשקם מחליו).

חו"מ: נו (חילוק בין טענת השטאה בתביעה והודאה לטענת השבעה בלי תביעה ושלא בפניו).

שלא להשביע עצמו

אהע"ז ח"א: מ, ג (מחשש עין הרע. יעקב אמר למה תתראו).

חו"מ: נו (חילוק בין טענת השטאה בתביעה והודאה לטענת השבעה בלי תביעה ושלא בפניו).