<h5>אבר מן החי</h5>

יו"ד: נה (בשהתה למות אחר שחיטה. איסור דל"ת על הדם או מדרבנן). סג, ב (בתולעים שבבשר. חילוק בין איסור אכילה לטומאה ובין בהמה טהורה לטמאה). סג, ג (שליא). סג, ה-י (תולעים שבבשר בהמה שנשחטה, אם מיתת התולעים מבטלת איסור אבמה"ח. אם מותרים לב"נ). סג, ה (בשר שפירש אסור לב"נ אף אחר שמתה). סג, ו (עובר שהוציא ידו ומיתה עושה ניפול אם הוי אבמה"ח גם לב"נ). סג, ט (עובר שהוציא ידו ונשחטה, כ"ז שחי הוי ידו אבמה"ח ולאחר מיתה הוי כמו טריפה). רעו (נסיובי דחלבא). רעח (ביצי זכר שנתלשו לגמרי ונאחזים רק בעור אם הוי אבמה"ח. דרני, כיון שיש להם חיות בפ"ע, תלוי אם נאחזים רק בעור הוי אבמה"ח ואי מובלעים בבשר לרש"י ל"ה אבמה"ח).

חידושים: קסד, ג-ד (כשאין הבשר חופה ואין הבהמה טריפה אסור רק מדרבנן).

פס"ד: קפו, א (כזית בצירוף הגידין ועצמות. כשנשחטה שחיטה שאינה הוגנת וחתך בעודה מפרכסת. מבהמה טמאה).