<h5>רבנות</h5>

יו"ד: רלז (חכם שסרח אם מורידין אותו מגדולתו ואם מנדין אותו. תלוי אם הוא ת"ח או חכם מופלג, ותלוי אם יש חילול השם ואם יש אמתלא). שמג (כשממנים מ"ץ הוא ע"ד שישאר לעולם, אא"כ ממנים לזמן. גם בהוחזק מעצמו. כשממנים מי שאינו חכם בתורה אף שכולו מחמדים עוברים בל"ת). שדמ (ב' שו"בים א' קיבל ב' שליש הכנסה וא' קיבל שליש וחלק במכירת חמץ, אם באו בב"א י"ל שיש לשניהם זכות במכירת חמץ).

אהע"ז ח"ב: שעח-ט (תקנה בחרם שלא יורה רק המ"ץ וא' נתמנה למ"ץ שני ע"י מקצת נגידי העיר וסידר גט). [כב, ג] (בגוף הקטגוריא ראוי להניח סידור גטין לרב ורבו יהי' טוב עמו ויקויים מאיר עיני שניהם ה'. אף החריף ובקי אינו נק' מומחה אא"כ מעיין בדיני כמה שני). שעט (הנוטל שכר לדון דיניו בטלים אבל שכר להורות אין הוראתו בטלה). תה [לב, ד] (נהגו לחלוק כבוד ולכתוב הרב, רק במי שיש בו לחלוחית של תורה).