<h5>רבית</h5>

חידושים: קמה, א (הלוואה בקרקע ור. במעות. הלוואה ש"פ ור. פחות מש"פ). קמה, ב - קמו, ב (כשמוזיל עבור הקדמת מעות ויש לו הסחורה מותר אפי' קבע לו זמן. אם כך הוא מעות במעות. בשכירות). קמז, ג-ד (השם פרה לחבירו כו' מותר. קיבל עליו כחשא. פי' לא עשאה דמים מחיים). קמז, ד - קמח, א (אם הסופר עובר תלוי בע"ח או ע"מ כרתי).

אבק רבית

חידושים: קמה, ב (אם חייב להחזיק בבא לצאת יד"ש).

ראה לקמן אצל רבית קצוצה ואבק רבית.

היתר עיסקא

יו"ד: פו (אם מקבל העיסקא יכול לקנות הריוח בסכום קצוב). פז (נעשה קרוב להפסד ואעפ"כ עשו קנין שיתן סכום במקום הריוח, מוכיח דאסור). פח (אם הכתיבה מעכבת). פט (הי' לו חוב ואח"כ פסק שיהי' עיסקא. חילוק בין יש ללוה סחורה או שקונה מאחר). קב (ה. ע. שכתוב שיקח ריוח מהריוח). רצז (ע"ק א"י לתת שטר למלוה על כל הסכום ורק על הקרן לבדו). רחצ (כשהלוה מוציא המעות לצרכו אסור ליתן). רצט (שט"ע שכ' אם יומשך יתחשב לפ"ע ה"ע אדה"ז אסר ובדיעבד יש לגבות).

אהע"ז ח"ב: קמה, ב (כשאין המלוה יודע ענין ההיתר אינו מועיל חתימתו).

חו"מ: עד, א (שנתן רבנו, ושכר עמלו רבע רו"כ). עח, א (כנ"ל, ובגברא רבא אף שלא נכתב הוי כנכתב). עח, ד (ביש לו עסק אחר סגי בטבל עמו בציר). עח, ו (בנכתב בשטר פלגא באגר ובהפסד אם יכול ליתן אח"כ כפועל בטל. חילוק בין שטר לצעטיל של המקבל).

חידושים: קמו, ג-ד (הטעם דסגי בכפועל בטל. אם סגי במחצה מכפועל בטל. פסק עמו בדינר). קמו, ד (כהן ששם פרה מישראל למחצית שכר כו', מתי היא של כהן שיהי' מותר להאכילה כרשיני תרומה).

פס"ד: רטז, ג-ד (ע"י שראובן יתן ללוי שט"ח ע"ס ק"כ וכך יתן גם לוי לראובן, ואז ימכור ראובן השט"ח לשמעון בסך ק. אאזמו"ר הי' מצריך קנין). שכז, ד (נותן בע. והתנה שלא יקנה אלא סחורה פלונית, ואם ישנה כל ההפסד שלו והריוח למשלח).

יוצאה בדיינים

יו"ד: פב, ח-י (כשמכר הלוה למלוה בפחות מהשער אם צריך הלוה לשלם את היתר למלוה). פב, י (כשיש פקדון ביד הלוה. כשתפס). פז, ד-ה (בא"ר הקנין אינו כלום. גם אם הגבו ב"ד הא"ר לא עשו כלום). רצג (בס' ר"ק מהני תפיסה בס"ס ל"מ. כשקנה בפחות כדי להאריך לו זמ"פ, אף דהוי א"ר הוי מקח בטל). רצד (ס' ר"ק ע"י משכנתא בלא נכייתא אם נק' המלוה מוחזק. חילוק אם נכנס ברשות וחילוק בין ס' ממונא לס' איסורא דר.).

יתומים

פס"ד: רטו, א - רטז, ב (אם כל ר. דרבנן מותר במעות של י. או רק ברחוק להפסד. שיטות הפוס'). רטז, א-ב (הטעם שלא נהגו בזה, כי ס"ל שלא התירו אלו ברחוק להפסד, ודרכי היתר שלנו ג"כ רחוק להפסד).

מומר

אהע"ז ח"ב: שכב, א (אם נק' אחיך).

נכרי

יו"ד: רצה (נ. שאמר לישראל הלוה מעותי בר. ופליגנא לך בריוח אסור, ואם לא יזכה הישראל בריוח עד אחר שיגבה י"ל דשרי). רצו (ישראל ערב לנ. הלוה מישראל או לישראל הלוה מנ. ויכול לתבוע הערב או הלוה. חילוק בין המלוה ישראל שעיקר סימכתו על הלוה כדינינו לבין המלוה נ. שעיקר סמיכתו על הערב כדיניהם. למעשה חלילה להקל אף בנ. הלוה מישראל. אבל אם פרע לא מפקינן, ואפי' בשלוף דוץ).

פס"ד: רטז, א-ב (ישראל הלוה לנ. על המשכון אם יכול למכור ההלוואה והמשכון לישראל אחר). שיא, ג-ד (כנ"ל). שיב, ב-ג (נ. הלוה לישראל ורצה ישראל אחר לקבל ההלוואה, ואמר הנ. לישראל הא' תנם לישראל הב' או אמר תנם עג"ק ולא אמר והפטר. חילוק בין איסור ר. לפטור מאחריות).

עיי"ע גר תושב.

סאה בסאה

חידושים: קמד, ב (הטעם דבסב"ס לא אזלינן בתר בסוף). קמד, ד (חילוק בין סב"ס לצד א' בר.). קמז, ד (חילוק בין הלוואה לשאלה).

פוסקין על שער שבשוק

חו"מ: כט (פוסק כשער הגבוה, הטעם דאין זה כמו ר.).

חידושים: קמד, ג-ד (מתי יכול לפסוק מפירות לפירות).

ראה לקמן אצל קרוב לשכר.

פירות

חידושים: רלו, ג (מרבינן ר. באוכל מדאו', והיינו אפי' הוזל, דמעיקרא אזלינן).

צד אחד ברבית

חידושים: קמד, ד - קמה, א (חילוק בין צאב"ר לבתר מעיקרא אזלינן ולסאה בסאה). קמה, ב (דרך מכר ל"מ צאב"ר). קמו, ב (כנ"ל. לרבנן אי הוי ר"ק).

קרוב לשכר ורחוק להפסד

יו"ד: פד, א (חילוק בין יש לו דאסור לאין לו דמותר). פד, ב (חילוק בין פסק בתשרי ובחר בטבת דמותר לבחר אחר טבת דאסור). פד, ג (שיטה ב: חילוק בין יכול לתת לו אחרים שמותר לצריך לתת היין שבידו שאסור). פד, ד (שיטה ג: חילוק בין נותן מעות על חבית ידועה או לא ואין חילוק בין טבת לניסן ויש חילוק בין עשה מיד קנין או לא). פד, ה (שיטה ד: חילוק בין יש לו קביעות זמן לטובת הלוקח או לטובת המוכר).

פס"ד: רטו, ב-ד (מתי הוא ר"ק ומתי א"ר ומותר ביתומים).

רבית מאוחרת

יו"ד: פב, ו-ז (בשעת פרעון כשנותן לו סחורה בפחות משוי'). פז, ג (ר"מ רק כשנותן אחר שהחזיר מעותיו).

רבית קצוצה ואבק רבית

יו"ד: פב (מכר סחורה למלוה בפחות כדי להאריך זמן הפרעון). פב, א-ה (ולא ישכור ממנו בפחות אם הוי ר"ק). פב, ז (במוכר בפחות אפשר דכו"ע מודו דהוי ר"ק. כשקוצץ שלא בשעת הלוואה אם הוי ר"ק). פב, י (כשמוזיל כדי שיתן לו עיסקא או כדי שילוה לו). פה, א (הלויני ודור בחצרי ר"ק, הלוהו ודר בחצרו א"ר). פה, ב-ג (הלויני ודור בחצרי בפחות אם הוי ר"ק. חילוק בין קצב הסך שפחת ללא קצב). פז, ג (ר"ק רק כשקצץ בשעת הפסיקה, וי"א כ"ז שמעותיו בידו). רצב-ג (מכר סחורה למלוה בפחות כדי להאריך זמן הפרעון. אם פורע בסחורה זו אפשר דמותר. בלא"ה דמי לדין ולא ישכור ממנו בפחות. הוי ר"ק או א"ר. בשכרו בפחות בסתם ולא פירש. חילוק אם שומתו ידועה). רצב, ג (צד א' בר. אם הוי ר"ק). רצב, ד (עבור המתנת מעות הוי א"ר, ואי זקפן במלוה הוי ר"ק). רצג (חילוק בין בתי ערי חומה דהוי ר"ק למשכנתא דמסלקי דהוי א"ר, בשדה שמא תילקה). רצד (מכר בית ואחר המכירה עשה שטר שכיהיו לו מעות יחזירם לו הוי ר. וי"ל דהוי ר"ק. חילוק בין בית לשדה. צד א' בר.). הוספות: טז, א (המלוה רו"ס ע"מ לשלם רו"כ ביותר משער השוק, אם השער קצוב הוי ר"ק ואם רק מצד א' יש ללמוד היתר מהרמב"ם).

חו"מ: עז, ד (כשמשאיר אצלו מעות לפיוסי דעתי' על תביעתו). עח [כו, ד] (כנ"ל).

חידושים: קמד, א-ב (סאתים בשלש והוזל אם הוי ר"ק. סאה בסאה ואייקור. חילוק בין תבואה למעות שבזה מחלוקת אי בתר מעיקרא אזלינן). קמה, ב (הלויני ודור בחצרי אם הוי ר"ק). קמו, ג (אמר לכשיהי' לי מעות תחזירם לי אם הוי ר"ק). קמז, ג (כשמפריז על החנות מתי הוי ר"ק).

פס"ד: רטז, ג - ריז, א (השכיר דינרים שיחזיר דינרים אחרים, אם לא קיבל אחריות הוי א"ר). ריח, ג (צד א' בר.). ריח, ד (עבור המתנת מעות הוי א"ר, ואי זקפן במלוה הוי ר"ק).

שכירות

חידושים: קמה, ד - קמו, ב (כשמוזיל בש. עבור הקדמת מעות).

פס"ד: רטו, א (השוכר דבר שאין לו פחת). ריז, א (קיבל השוכר אחריות, בדינרים ע"מ שיחזיר אותם דינרים אסור. בכלי כסף וזהב מחלוקת. בספינה מותר). ריז, ב (כשהשוכר מקבל אחריות וגם הפחת).