<h5>עבודת כוכבים</h5>

יו"ד: פא (נשוכי זאב שוטה וכומר אומר שיש לו רפואה מאפר עכו"מ. שריפה ע"מ לרפאות לא מקרי ביטול. צורות ע"ז שעושין לזכרון ולא לעבדה). קפג, ג (תופס דמיו אבל הע"ז לא ניתק עי"ז, ול"ד להקדש שיוצא עי"ז לחולין). רכד (נעבד אינו מותר ע"י שינוי, בלידה, גיזת הצמר וטויתו, קמה שעשאו סולת). ש (פי' ולא יבנה כבנין היכלות של עכו"ם).

אהע"ז ח"ב: קסג [כב, ב] (משתחוה לצורה החקוקה בכלי גם הכלי נאסר).

אשרה

אהע"ז ח"א: טו, ח-י (נטע גרעין ונעשה אילן ועבדו מותר נטע אילן ונשתרש ועבדו אסור. אם השרשה מבטלת תפיסת י"א. צמיחת הגרעין נק' בידי שמים. אם צריך גם טעם דהשרשה. אבני הר שנדלדלו. אילן שנתלש).

ביטול

אהע"ז ח"ב: רסח, ח (הניחוה עובדיה אף שלא כיוונו לבטל. כיוונו לבטלה אף שלא ביטלו משמשיה. ב. ע"י מחשבה).

טעון שריפה - גניזה

אהע"ז ח"ב: קסג [כא, א-ג] (ע"ז של א"י ט"ש ויש לה ביטול ושל ישראל ט"ג ויש לה ביטול, ע"ז של א"י שזכה בה ישראל אין לה ביטול, אם ט"ש. אם סגי בשוחק וזורה לרוח. אם אפרה אסור).

כתותי מיכתת שיעוריה

אהע"ז ח"ב: קסג (מטעם כל העומד לישרף או אפי' לר"ש דלא ס"ל כל העומד כו'. חילוק בין שופר ללולב ובין ע"ז של ישראל לע"ז של א"י, וי"א דוקא בע"ז של א"י שזכה בה ישראל שאז טעונה שריפה ואין לה ביטול. וי"ל דאף שסגי בשוחק וזורה נק' כ"מ שיעורי'. מידי דא"צ שיעור כגון כיסוי דם גט ולחי. חילוקים ביניהם).

עיי"ע כתותי מיכתת שיעוריה.