<h5>דבר שאין בו ממש</h5>

יו"ד: קפ, א-ב (באוסר השחיטה ולא הבשר. קונם מעשה ידי. חילוק אם לאחר המעשה יש בו ממש או לא. עושה בצמר. אתן תבן לפני בקר. נדר שלא יהי' בורר בזבל"א. שלא אוכל בשר. חילוק אם הדבר בא בטרחת הידים או מעצמו כמו מה שתעלה מצודתי). קפ, ג (חילוק בין שאני עושה דהוי כאומר ידי למעשיהם לאומר עשייתי). קפ, ו (האומר שחיטתי כנבלה והבהמה אינה שלו. השחיטה אב"מ והסכין אינו אוסר). קפא [ד, ג] (שלא אהי' בורר. שלא אוכל. שאני מדבר). קפג, א (קונם ידי למעשיהן הוי דשאב"מ).

חו"מ: ח, א (חילוק בין אמר ידור פלוני בבית זה לבין נטילת אבן עלי וישיבת סוכה עלי). ח, ב (אם יכול להקנות הזכות לשעבד הבית או דהוי שבח דאתי מעלמא ואב"מ. דשאב"מ הוי קנין דברים). ח, ד (כשהל' מורה רק על דשאב"מ לא מהני הקנין אבל כשהל' משתמע לתרי אנפי מהני הקנין לומר שהקנה דבר שיש בו ממש). ח, ה (כשמשייר לעצמו אמרינן בעין יפה משייר ואמרינן שייר הבית לדירה. ע"מ הוי ל' שיור). ח, ה-ו (באו' באופן היותר מועיל מתקנינן לישני').

פס"ד: שכג, ד (שייר דירה לעצמו ולאיש אחר אמרינן שהכל הוא בעין יפה).

עיי"ע קנינים (דברים).