<h5>תוך כדי דבור</h5>

אהע"ז ח"א: כח, י (חילוק בין גטין וקידושין לממון). צ, יג (כשאמר בב"ד ושאלו והשיב נק' הכל תכ"ד). צג, ו (נתן לה סלע ואמר כנסי לפקדון וחזר תכ"ד ואמר התקדשי לי בו הוי כשעת מתן מעות או כלאחר מתן מעות). צג, ט-יד (כנ"ל). צג, ט (חילוק בין זה להא דבקידושין א"י לחזור אפי' תכ"ד, דהתם מטעם דברים אלו בגמר דעתו עושה או מטעם תק"ח. גבי אמרה תן מנה לפלוני ואקדש אני לך ונתן ותכ"ד אמר האמ"ל כדמו"י). צג, י (אם אמירתו האמ"ל הוי הפסק בין מתן מעות לשתיקה). צג, יא (גבי אמר כנסי סלע שאני חייב לך וחזר ואמר התקדשי בו אם מהני תכ"ד. נותן מתנה ואמירתו לגבוה אם יכול לחזור תכ"ד). צג, יב (מחזיר חוב תוך זמנו אם יכול לחזור תכ"ד). צג, יג-ד (בנתן סתם וחזר ואמר האמ"ל תכ"ד ואכ"ד). קיד, א (בגטין וקדושין לא מועילה חזרה אפי' תכ"ד, ואיך אומרים במעכשיו ולאחר ל' יום דס' אם הוי חזרה. דחזר קודם נתינה, או כיון דדבור א' הוא). קכ [סא, ג] (תכ"ד אם יכול לפרש דבריו, תלוי אם הם דברים אחדים בלי הפסק). [סב, ג] (מהיכן מונין התכ"ד מתי' מקודשת או מגמר דבריו. כ"ז שעסוקין באותו ענין). קכא, ב (אם יכול לפרש דבריו. אם הקדש הוי כגטין וגירושין). קכו (ישוב לשיטת ר"ת דתכ"ד הוי תיקון דרבנן. טעמי החילוק בין קידושין וגירושין לשא"ד). קכז (בעסוקין באותו ענין).

אהע"ז ח"ב: קנט, ו (בגטין וקדושין בגמר דעתו עושה ולכן תכ"ד לאו כד"ד). רפח (אם נאמן לומר שמתחלה נתכוין לכך, אף בגטין וקדושין כשהפסיק מעט תכ"ד). רפח, א (בהקדש ותמורה). רפח, ג (תכ"ד דשאילת רב לתלמיד ותלמיד לרב). רפח, ד (מתי אומרים מתחלה נתכוין במתנה, אפי' אכ"ד, דוקא תכ"ד או דוקא בלי הפסק כלל). רפח, ו (בקדושין בלא הפסיק כלל). רפח, ח (בהקדש ותמורה). רפח, יא (בגטין תכ"ד לאו כד"ד אם הוי רק לחומרא). רפח, יב (הטעם שבמעכשיו ולאחר ל' יום מספקינן אם הוי חזרה, ול"א תכ"ד לכד"ד, דמיירי שאמר קודם הנתינה).

חידושים: קכד, ד. קנב, ד - קנג, א (תכ"ד כד"ד מדינא או תקנת חכמים). רכח, א (בהגדת עדות יכול לחזור רק תכ"ד משא"כ בהפה שאסר הפה שהתיר).

עיי"ע קידושין (שתיקה).