<h5>כהנים</h5>

יו"ד: צג, יז (איסור גילוח הזקן מחמת קדושת השערות כמו בנזיר). צג, יח (איסור גילוח שערות הראש בכה"ג או גם בכ. הדיוט. האיסור הוא אף בגילוח כעין תער). רלח (אם יכול ליטמא למת מצוה כשיקבר בלא"ה ע"י עממין, ומסיק להקל. אם צריך כדי נושאי המטה או עשרה או סגי בא'. חילוק בין התחיל שכבר נטמא או לא).

פס"ד: שמג, ב-ג (מתי כ. ע"ה קודם לחכם ישראל).

עיי"ע נשיאת כפים. יוחסין.

בת כהן לישראל

אהע"ז ח"א: יא, א-ב (אם ת"ח קודם לכהן). יא, ג-ו (מהפסוק וב"כ לומדים כ"ד, והלימוד דב"כ לישראל אסמכתא). יא, ז-ח (ב"כ לת"ח אין להחמיר. גם הכהנים עתה אינן מיוחסים גמורים. כיון דדשו כו' שומר פתאים ה', כשלא ישא זו יש חשש קטטא יש להתיר בפשיטות). הוספות: פג, ב (לימוד מס' משניות או ח"י מטבעות לצדקה בכ"י).

כהן גדול

עיי"ע ירושה.

פסולי כהונה

אהע"ז ח"א: ה, ב-ג (כשכתבו גט שנפסל ע"י שינוי שם אם נק' גרושה). יג, ה (צריך תרי רובי). יט, ב (אם ס' חללה אסורה מה"ת). יט, ג (רוב א' ועוד צדדי היתר). יט, ד-ה (דיימא מכשרים או ידוע שנבעלה לכשר ורוב כשרים או רוב פסולים אם תצא ואם הולד כשר). כא, ה (עיר שרובה עכו"ם ורוב המצויין אצל הישראליות הם ישראלים). כב (אשה שמת בעלה וילדה ולד שנגמרו סימניו וס' נגמרו חדשיו ומת תוך ל' וחלצה ונישאה לכהן אם תצא). כב, ג (כ"מ דאמרי' אתה מצריכה כרוז לכ. אם נאסרה עי"ז לכהן או שיכריזו). כב, ג-ד (חילוק בין חלצה ואח"כ נישאה לכהן או אח"כ. חילוק בין ספק נגמרו חדשיו להיכא שמהסתם נגמרו ול"ה נפל לגבי מילה בשבת). כב, ו (בת כ. שנולדה מספק חלוצה אינה ס' חללה). כג (א"כ שנתייחדה עם העכו"ם לשם ממון ואמרה שאנסה. אם יחוד הוי כרגלים לדבר. ומסיק דאם אין עדים על היחוד יש להקל אם אין הבעל מאמין לדבריה. אם איסור שבוי' מה"ת). כד, ב (אם יש בזה חילוק בין אשת ישראל לא"כ בעדי סתירה וקלד"פ ובתרי ותרי ונשאת לא' מעדיה ובקינוי בע"א וסתירה). כד, ג (נסתרה לשם זנות אם הוי כשבויה. רק פנויה נאסרת בזה להשיאה לכ.). ל (שיטת הפוס' במעוברת ואומרת לכשר נבעלתי ברוב פסולים). לא [מ, ג-ד] (כנ"ל. בלא טעם דאשה מזנה בודקת אסור מטעם מעלה עשו ביוחסין או מדין שבוי'. ברוב כשרים לר"י הוי מטעם מעלה עשו). לא [מא, ג] (ל"ד לדבר שבערוה. אין למדים לאו השוה בכל מלאו שאינו שוה בכל). סח, יא (ברוב א' תצא ובב' רובי מותרת לכתחלה. טוענת ואינה טוענת).

אהע"ז ח"ב: של (גיורת שנישאה לכ. פצו"ד אם אוכלת בתרומה). שלג (אם יש בזה חילוק בין אשת ישראל לא"כ בעדי סתירה וקלד"פ).

חידושים: צא, ד (נסתרה עם פסול ואמרה לא נבעלתי אי דמי לש.). צב, א-ב (נאנסה, מתי סגי בתרי רובי דכשרים להכשירה לכהונה, טוענת ברי, לכתחלה ובדיעבד, ס"ס). קסא, א-ב (ג' פי' באלמנת עיסה. הטעם שבאלמנת עיסה מתירין בתרי רובי ולא בס' ורובא). ריב, ב (חללה הנשואה לפ"ד לאכול בתרומה. שפחה). ריב, ב-ג (דיני פ"כ). רכט, א-ב (אם האיסור גם עליה. כשאו' נאנסתי ואינה נאמנת הוא לא מוזהר אם היא מוזהרת).

שבויה

אהע"ז ח"א: לא [מ, ד] (איסורה מדרבנן, מדאו' או עיקרה מדאו').

חידושים: צד, ד - צה, ד (חילוק בין נחבשה ע"י ממון או ע"י נפשות מיירי בישראל או בכהן. יד עכו"ם תקיפה. חילוק בין נחבשה ע"י ממון לש.). צה, ד - צו, א (ע"י נפשות שהיא נתחייבה הריגה או בעלה. נגמר או לא נגמר דינו. דיניהם שמפקירין נשותיהן. יד ישראל תקיפה שיעשו כדיניהם ולא כדינינו). רמט, ד - רנ, א (כנ"ל).

עיי"ע אונס.