סימן פו

(לסי' שנו). אחד שהכירו בידו גניבה אם כופין אותו להראות הגנב, כיון ששלחו לגנוב אי הוי כשותפים שגנבו שהם ערבים זל"ז. (א) שותפים שלוו היינו ע"מ להשתלם ולכן נתערבו זל"ז משא"כ שותפים שגנבו ודיינו לחייבו עבור חצי. (ב) והיינו אפי' לדעת הב"י דגבי שותפין שלוו נתערבו זל"ז אפי' בלוו בע"פ. (ג) ולכאורה אפ"ל דבגניבת חפצים לכו"ע נתערבו ואפי' במעות והמחלוקת רק בלוו מעות דכ"א יודע על כמה נתחייב. מ"מ שאני גניבה שלא לקחו ע"מ לשלם. (ד) אין סתירה לזה מהא דאם בא עלילה על חבירו ההפסד לאמצע. (ה) השבו"י וח"י נחלקו בזה. ראי' להנ"ל מדין שנים שהזיקו. ואין לחלק מטעם דהתם לא נהנה. (ו) דברי הסמ"ג דתלוי בפלוגתת חכמים ורשב"ג. גבי גנבים לא שייך זה. חילוק אם כ"א יכול לעשותו לבד א"ל. (ז) דד"מ לא שייך כאן. גם מצד שלוחו אין לחייבו. (ח) אם צריך להחזיר לאחר יאוש ובלי דמים. אם מחויב להראות הגנב במקום סכנה: