סימן עו

בענין הנ"ל. נזקקין לתובע תחלה כשאין לנתבע מיגו, או כשטענתו אינה ברורה. (ב) אף ביש לו מיגו, אם תביעתו אינה ברורה וחוששין שטועה, נזקקין לתובע תחלה. (ג) הא דאין נזקקין אלא לתובע תחלה פי' רש"ל דהתוס' לפרש"י משום אין ספק מוציא מידי ודאי, וגם הריב"א מודה בזה. וה"נ בנ"ד. ובפרט שגם לדבריו אין טענתו ודאי. (ד) לריא"ז ורמ"א היינו דוקא בשני תביעות. במהרש"ל דנאמן המוחזק רק במיגו טוב. וא"כ כאן שאין לו מיגו טוב וגם היא תביעה אחרת, ודאי לא חשוב מוחזק, ואפי' לגבי מה שהתובע מודה לו אלא שהוא ספיקא דדינא. (ה) אין לזה סתירה מהב"י, דאיהו מיירי במגו טוב: